"האדום והשחור", רומן המופת של הסופר הצרפתי הגדול סטנדאל (1842-1783), עוסק
בהתנגשות הקלאסית שבין היחיד, רוחו ושאיפותיו, לבין החברה, הנוקמת במי שמעז
לחרוג מכללי המשחק שלה ולסתור את ערכיה.
החברה הצרפתית שלאחר נפילת נפוליאון ושל תקופת הרסטוראציה היתה חברה
מושחתת, שלא היה בה מקום לאיש הרוח. וכיוון שגיבור "האדום והשחור", ז'וליין סורל,
חי כאיש רוח הוא נועד לסיים את חייו על הגיליוטינה. זה סיפורו של צעיר שאפתן שהצליח
לשבור את כל המוסכמות, השכיל לחדור בעד החומות המגוננות על בעלי הזכויות
ולהסתפח למעמד שלא היה שייך אליו מלידה.אבל מאבקו המתמיד בחברה המעמדית,
החומרנית והצבועה שסביבו הסתיים בכשלונו ובענישתו בידי החברה.
"האדום והשחור" הוא רומן חברתי פוליטי, בבחינת "אותה מראה המשוטטת בדרך
המלך : יש שהיא מציגה לך את תכלת השמים ויש שישתקף בה רפש הדרכים, "לפי
הגדרת הרומן של סטנדאל עצמו בספר זה. הרקע הוא המציאות הפוליטית והחברתית
של צרפת במאה ה-19 ושני הכוחות העיקריים המטלטלים אותה : המהפכה האדומה
מזה, והריאקציה השחורה מזה.
אבל "האדום והשחור" הוא גם רומן פסיכולוגי לפי מיטב המסורת הצרפתית, בוחן לבבות
וחושף מניעים נסתרים, שהעמיד פרקים מן המפורסמים בתולדות הרומן הפסיכולוגי.
ויש בו פן נוסף, המתגלה בסיומו הלא צפוי של הסיפור, כאשר את מקומה של המציאות,
המבוססת על זיוף וצביעות, תופס עולם ערכים ששולטים בו הדימיון והחלומות – החומר
שממנו עשויה האמנות.
"האדום והשחור" מובא כאן בתרגומו החדש של יהושוע קנז, בתוספת מבוא והערות מאת
פרופ' לנה שילוני.