לני רביץ מסביר בספרו זה, איך כל לימון חמצמץ הוא לימונדה מתוקה בפוטנציה, ואיך החיים ייראו אחרת אם רק נדע לשנות את תגובותינו לאירועים, ואם רק נדע לצחוק, להיות אופטימיים, לאהוב ולהתפתח. ד"ר ברני סגל טוען: "אנשים מאושרים אינם חולים". מהטמה גנדי אמר: "לולא ההומר הייתי מתאבד כבר מזמן" (אז הרגו אותו). והיום יותר ויותר אנשים במקצועות הרפואה משתכנעים בכוחם של ההומר והאופטימיזם ובחשיבותם כחלק מתהליך הריפוי. וולייר אמר: "תפקידו של הרופא לשעשע את החולה בזמן שהטבע מרפא אותו". ספר זה הוא מסע מחויך ומלא הומור ואופטימיות בנתיב החיים, על הקשיים וההישגים שבהם, השמחה והכאב, הפחדים והכעסים, כפי שהם נתפסים בעיניו הרגישות של מתבונן הבוחר לצחוק ולחייך נוכח פני המציאות, אבסורדית ככל שתהיה. נושאים כמו משפחה, חינוך, קריירה, יחסים, בריאות ורוחניות, זוכים כולם להיבחן בפריזמה של פילוסופיית חיים לפיה, "אפשר לסחוב יום אחרי יום בחיים, ואפשר גם לקום בכל בוקר ולפתוח בריקוד, הברירה בידך". הקוראים בספר יזכו להרבה מנות משעשעות של חוכמת חיים פשוטה, שתסייע להם להצליח יותר בחייהם הפרטיים והמקצועיים גם יחד, אם רק יעצרו לראות את ההומור שבמצבי הלחץ וילמדו לצחוק כל הדרך אל החיים.