להישאר צעירים בעשרה צעדים - יד שניה

באסופת מאמרים הנוגעים בצמתים מהותיים בחיינו, הספר להיות מציע זווית הסתכלות רוחנית, אך שונה מהשיח הרוחני הרגיל. המאמרים הקצרים נוגעים בנושאים כמו הגדרת הרוחניות, היחס לזוגיות, ההחלטה אם להביא ילדים לעולם, חשיבות המשפחה, המוות מזווית אחרת, דת ואמונה, הליכה בתלם, ולרוב מהיבט לא שגרתי ובלתי שכיח. חלק מהדברים המובאים בספר נחשבים לטבו או שאינם פוליטיקלי קורקט. אין כאן ניסיון לקבוע אמיתות מוחלטות, אלא לעורר בקוראים מבט אותנטי על חייהם שלהם, על הבחירות שהם עצמם עושים בחיי היום־יום ועל הסבל שרבים מאיתנו יוצרים לעצמנו במו ידינו.

אנשים רבים חיים מציאות שנושאת בחובה סבל רב לצד רגעים בודדים של אשליית אושר שמתבטאים בהתאהבות, במימוש רגעי של חלומות כמו סיום תואר, קניית בית, הבאת תינוק לעולם או מסעות וחופשות למקומות נחשקים שמהם לרוב חוזרים אל שגרת חיים לא משמחת ומתישה.

רבים מאיתנו נוטים לוותר מהר מאוד על חלומות שהיו לנו, ושוקעים בחיים של פשרה ותסכול שבהמשך מתבטאים בהפרעות ובמחלות שונות כי אי־אפשר להפריד בין הגוף והתודעה.

מניסיון חיי, אני יודעת שהדרך הרוחנית יכולה לתת לנו כלים לשנות את תפיסת המציאות האישית שלנו, שיוצרת את המסגרת לתמונת חיינו. השאלה היא האם התמונה שכל אחד יוצר לעצמו משקפת מציאות נעימה, שמחה, מרגשת, יצירתית, מרגיעה ומספקת, או מציאות עגומה, מתפשרת ומתסכלת. אם האפשרות האחרונה היא חלק מחיינו, הגישה הרוחנית תוכל להציע לנו אפשרויות בחירה חדשות שבכוחן לשנות את תמונת חיינו. זהו ליבו של הספר להיות.

'דרך הזן', ספרו הידוע ביותר של אלן ווטס, מאבות העידן החדש, ראה אור לראשונה לפני יותר מחמישים שנה, ואם כי מאז הפך הזרם הדק של ספרות זן וספרים על זן לשיטפון, קשה למצוא מתחרה לצירוף הנדיר ביותר של למדנות ובהירות שמציין את הכתיבה האלגנטית ומעוררת המחשבה של ווטס על נושא שבידי רבים מעודד לעיתים קרובות נפחנות מעורפלת.
ווטס עוקב אחרי לידתו של הזן מהזיווג המוצלח של בודהיזם בגירסתו המהאיאנית עם הדאואיזם של לאו דזה וג'ואנג דזה, ואחרי התפתחותו עד לביטויים הנאצלים ביותר שלו באמנות היפנית. הוא מבהיר גם את המושגים הזרים ביותר לקורא מערבי בלשון רעננה ונקייה ממליצות, משובצת דוגמאות מופתיות של גילויי זן באמנות ובחיים וציטוטים מאירי עיניים ממורי הזן הגדולים.
ווטס, שהיה בצעירותו כוהן דת אנגליקני, מבין את המגבלות שבכתיבה מתוך מסורת רוחנית, ואומנם, למרות ידיעותיו הרבות במחשבה המזרחית בכלל ובמסורת הזן בפרט, הוא כותב עליה מבחוץ, מה שבלי ספק מקל על מי שנתפס לקסם של הזן אבל לא מוכן לקבל אותו כחסיד שוטה.