אילו נאמר לכם שכבר זכיתם בהארה, האם הייתם מאמינים ? אילו נאמר לכם שהגעה להארה אינה מס1בכת יותר מעריכת קניות, מה הייתם א1מרים ? אילו נאמר לכם שהאדם המגיש לכם קפ1צ'ינו הוא המורה הרוחני שלכם, האם הייתם צוחקים? רובנו למדנו שעלינו לצעוד בנתיב רוחני כדי "לזכות בהארה "; אם נעמול קשה, נשתתף במספיק סדנאות בנושאים רוחניים ונקרא די ספרים, אז בגלגול הזה או בבא נזכה במכת ברק קוסמית, ובתובנה פתאומית נזכה בהארה מושלמת. חשבו על האפשרות שמכרו לנו מיתוס, "מיתוס ההארה". למעשה, אפשר למצוא הארה בכל מקום, בכל זמן, אפילו במקום המסחרי והמלחיץ ביותר, הקניון. מה אם הארה היא משהו שאפשר להניח בעגלה לצד הירקות או הקניות לחג? מה אם האדם המשרת אתכם מעברו השני של דלפק התכשיטים הוא מורה לא פחות מהמדריך בסדנה האחרונה שבה השתתפתם? מה אם כל זה פשוט כמו לשמור על עיניים פקוחות ועל אוזניים כרויות, בשעה שאתם חיים את חיי היום - יום שלכם, מבצעים בסלידה את המטלות השגרתיות? זה עשוי לשנות את גישתכם בכל רגע, להפוך כל דבר שאתם עושים למהנה ולמעניין יותר. בספר "עשרה לקחים רוחניים שלמדתי בקניון" יוצא ג'יימס טווימן למסע הומוריסטי ומלא תובנות במקום שמעטים יבקרו בו כדי לזכות בהארה.