ספר השמות לפי הקבלה - יד שניה

באסופת מאמרים הנוגעים בצמתים מהותיים בחיינו, הספר להיות מציע זווית הסתכלות רוחנית, אך שונה מהשיח הרוחני הרגיל. המאמרים הקצרים נוגעים בנושאים כמו הגדרת הרוחניות, היחס לזוגיות, ההחלטה אם להביא ילדים לעולם, חשיבות המשפחה, המוות מזווית אחרת, דת ואמונה, הליכה בתלם, ולרוב מהיבט לא שגרתי ובלתי שכיח. חלק מהדברים המובאים בספר נחשבים לטבו או שאינם פוליטיקלי קורקט. אין כאן ניסיון לקבוע אמיתות מוחלטות, אלא לעורר בקוראים מבט אותנטי על חייהם שלהם, על הבחירות שהם עצמם עושים בחיי היום־יום ועל הסבל שרבים מאיתנו יוצרים לעצמנו במו ידינו.
אנשים רבים חיים מציאות שנושאת בחובה סבל רב לצד רגעים בודדים של אשליית אושר שמתבטאים בהתאהבות, במימוש רגעי של חלומות כמו סיום תואר, קניית בית, הבאת תינוק לעולם או מסעות וחופשות למקומות נחשקים שמהם לרוב חוזרים אל שגרת חיים לא משמחת ומתישה.
רבים מאיתנו נוטים לוותר מהר מאוד על חלומות שהיו לנו, ושוקעים בחיים של פשרה ותסכול שבהמשך מתבטאים בהפרעות ובמחלות שונות כי אי־אפשר להפריד בין הגוף והתודעה.
מניסיון חיי, אני יודעת שהדרך הרוחנית יכולה לתת לנו כלים לשנות את תפיסת המציאות האישית שלנו, שיוצרת את המסגרת לתמונת חיינו. השאלה היא האם התמונה שכל אחד יוצר לעצמו משקפת מציאות נעימה, שמחה, מרגשת, יצירתית, מרגיעה ומספקת, או מציאות עגומה, מתפשרת ומתסכלת. אם האפשרות האחרונה היא חלק מחיינו, הגישה הרוחנית תוכל להציע לנו אפשרויות בחירה חדשות שבכוחן לשנות את תמונת חיינו. זהו ליבו של הספר להיות.

סימפוניה של אור הוא מסע אישי, פילוסופי ורוחני המבוסס על עשר הספירות בקבלה. הספר מאפשר לכל אדם לפגוש את העושר הפנימי הטמון בו ואת האהבה והקסם שמסביבו. בכל אחד מן הפרקים מציעה טליה בירקאן מקום להתבוננות פנימית, המאפשרת צמיחה אישית ושיפור היחסים עם הזולת. מהות המסע המתואר בספר: התחברות לנשמה היונקת ממקורות עליונים ופסיעה בשלווה בשביל ארוג חוטי זהב אל עבר הטוב. בספר משולבות שיחות ילדיה במסגרת חוויית אמהותה הייחודית. הספר מציע נקודת מבט על חינוך, על הורות על אנושיות ועל מושגים רבים בחיינו ומעניק השראה לכל אדם.
"בהתאחד הספירות במגע של אהבה יורד שפע אל העולם. בהתאחד אהבת החכמה ואהבת הילד בליבה של טליה בירקאן בא לעולם ספר מעודן, עשיר הגות, חכם לב ונבון שיח הפותח את המעשה החינוכי לתרומתה של הפילוסופיה ולכוחו של הדו-שיח אני- אתה בין ההורה לילד, בין המורה לתלמיד, בין נפש לרעותה." (פרופסור אדיר כהן, אוניברסיטת חיפה)