מיכאל שלי - יד שניה

בבוקר שמחת תורה תשפ"ד, נוה, בנה של עפרה לקס, יצא מביתו ונסע ליחידה שלו, סיירת מטכ"ל. משם ירד עם חבריו דרומה כדי להילחם במחבלים שפלשו וכבשו את קיבוץ בארי. נוה היה נחוש להגן על תושבי הדרום ולהציל אותם, אך הוא לא שב מהמשימה ונהרג בקרבות בקיבוץ.

חודשיים אחר כך יצאה עפרה למסע בעקבות בנה ובעקבות אזרחים ולוחמים בעוטף, מתוך רצון להבין מה אירע לכולנו באותו יום נורא שהגדיר מחדש את מושגי הרעות והגבורה. שותפות הגורל בינה ובין גיבורי הספר יצרה מפגשים עמוקים שבהם שמעה סיפורים כנים ונוקבים הנוגעים בנבכי הנפש.

בין דפי ספר זה תפגשו בין היתר את יוחאי, איתי ואיברהים, שהגנו על חמ"ל נחל עוז עד טיפת דמם האחרונה יחד עם נמרוד שנפצע, ואת אלקנא שהיה קב"ט מסיבת נובה, נלחם במחבלים ונפצע, ומאז נכנס שוב ושוב להילחם בעזה כדי שחבריו ישוחררו מהשבי. תכירו את מאלי שלחמה יחד עם חבריה למשטרה על גג התחנה בשדרות וכבר שלחה מסר של פרידה לבנה היחיד. תקראו את סיפורם של ניסן וברי, חברי כיתת הכוננות של נחל עוז, שיחד עם כמה לוחמי ימ"ס הגנו על כל חברי הקיבוץ, אבל היום ההוא לא מרפה מהם. תפגשו את יוסי מקיבוץ ניר עוז שנלחם במחבלים, הגן על משפחתו מהממ"ד וטיפל בחמותו שנמלטה מחוטפיה, ותלמדו להכיר את דמותו של סלמאן חבקה, מג"ד 53, ששילח טנקים לכל העוטף בלי שקיבל פקודה, נלחם בבארי ומאוחר יותר נהרג בעזה. הקריאה בספר תגלה שלרעות אין גיל, עדה, מגדר או עמדות פוליטיות, הפסיפס של הגיבורים מגוון וססגוני, כזה שממנו עשוי העם המיוחד שלנו.

הפרק האחרון מוקדש לנוה, הגיבור האישי של עפרה, שבן רגע נהפך לגיבור לאומי. בבוקר שמחת תורה, בדרכו למשימה שממנה לא שב, אמר נוה את המשפט: "במקום שבו צריך אותי שם אני אהיה". המשפט הזה הוא המוטו שלאורו פעלו כל גיבורי הספר הזה.

עפרה לקס, נשואה לנועם, אם לשישה ועיתונאית. זהו ספרה הרביעי.