טרילוגיית פרסטימיון: ספר שני. פרסטימיון מכונן את מלכותו ומוכתר כקורונאל של מאג'יפור.
אך סוד נורא מכביד עליו: מלחמת האזרחים העקובה מדם, שהתחוללה כנגד חומס השלטון קורסיבאר, ורק בסיומה הצליח לעלות על כיסאו - מלחמה שאיש לא זוכר עוד, זולת פרסטימיון וקומץ מקורביו.
לאחר הקרב המכריע בשדה הקטל בתגומאר, ציווה פרסטימיון על הקוסמים שלחמו לצידו למחוק את המלחמה מזיכרונם של הכל, משום שהתכוון להסתייע בלחש השכחה כדי להעלות ארוכה לפצעיו של העולם, להתעלם ממעשי הבגידה, התככים וההרג, לסלוח למי שפעלו נגדו בלא כוונת זדון.
אבל ההחלטה - רחומה וחומלת ככל שהיתה - גוררת תוצאות בלתי צפויות: פרסטימיון נדרש להתמודד עם הרעב והמחסור השוררים באיזורים שהיו כה עשירים בעבר,ובטירוף שפוקד את נתיניו בתכיפות גוברת והולכת. אך החמור מכל - עליו להסביר את פשר
הסכסוך המר עם דאנטירייה סאמבאייל, שמצליח לחמוק מידיו שוב, וחוזר לקרוא תיגר על הקורונאל החוקי של מאג'יפור.
לא איש כפרסטימיון ייחת ויימלט. הוא מכיר באחריותו כקורונאל, אך לא די באומץ, הגינות ונחישות. הוא נאלץ להסתייע שוב באמצעים על - טבעיים כדי לנצח את אויביו.