תחנת הוקסביל היא גירסה עתידנית של ארכיפלג גולאג: זהו מחנה-הסגר הנמצא בעבר הרחוק של כדור-הארץ.
מדינת העתיד הטוטאליטארית שולחת את מתנגדי המשטר, במכונת זמן חד-כיוונית, אל תקופה שבה טרם התפתחו החיים על-פני היבשה ולא היו עצים או צמחים.
בעולם אכזר ומוזר זה חייבים המהפכנים לקיים את עצמם. כוחו של הסיפור ברגישותו הפסיכולוגית, בתיאור דמותו של האינטלקטואל, המהפכן החברתי.