המשך סאגת איליום.
(אולימפוס: כרך ב')
תחת עינם הפקוחה של האלים נפגשו הצבאות הכבירים של יוון וטרויה בקרב עז ועטור תהילה, כשהם משחזרים בדקדקנות את הסיפור הנצחי של הומרוס. אך זה היה לפני שמשקיף אחד – מלומד בן המאה העשרים ואחת ששמו תומס הוקנברי – בחש בקדרה רווית הדמים; לפני שאכילס הזועם עשה יד אחת עם אויבו המושבע הקטור; ולפני שההורג-בגברים קל-הרגל הפנה את חמתו הרצחנית כנגד זאוס, הרה, אתנה, אפרודיטה, אפולון והאחרים בפנתאון המניפולטורים האלוהיים.
כעת כל ההימורים בטלים.
דן סימונס, מחבר הקנטוס של היפריון עטור הפרסים, שב אלינו עם הסיום לספרו האפי איליום שזכה לשבחי הביקורת והיה מועמד לפרס הוגו, סיום אשר לו ציפו בכיליון עיניים. אולימפוֹס, שרוחב היריעה והרעיונות שבו עוצרים את הנשימה, טווה עתיד רווי אסונות, שבו "בתר-אנושיים" אלמותיים היושבים בגובהי אולימפוּס מונס במאדים משחזרים את מלחמת טרויה לשעשועיהם, בעוד שרידי המין האנושי מתמודדים עם השמדה מוחלטת.
במשך מאות שנים אותם בני אדם ישנים שנותרו בכדור הארץ לא ידעו מאבק, עמל או אחריות; כל אחד מהם שבע רצון במאה שנות חיי הבטלה שהוקצבו לו. אבל בן לילה ומסיבות שאינם יכולים להבינן, העולם סביבם השתנה לעד. הוויניקס – יצורים נוראים וזריזים שבעבר דאגו לכל מחסורם – מתקבצים כעת במיליוניהם למטרה נוראה אחת: השמדה מוחלטת של המין האנושי.
אדה ודיימן, שהגיעו רחוק יותר ולמדו אמיתות נוראיות יותר על עולמם מכל אדם אחר מבני מינם – בעזרת הלוחם הערמומי והמסתורי שבעבר נקרא אודיסאוס, וכעת שמו שום-איש – חייבים להציב הגנה עלובה בבית ארדיס בציפייה להסתערות הוויניקס הרצחניים. והם חייבים לעשות זאת ללא הרמן, אהובה של אדה ואבי ילדה שטרם נולד, שנודד בכדור הארץ באודיסיאה משלו. הרמן מחפש אחר הידע האין-סופי הדרוש כדי להביס את סטבוס, המפלצת שלא תיאמן מעולם אחר, שניזונה מאימה ושהגעתה מבשרת את קץ הדברים כולם.