חקה יצחק חופי מהפלמ"ח לראשות המוסד - אבירם הלוי ואבנר שור

במוקדם או במאוחר, כל אחד ואחת מאיתנו מוצאים את עצמנו נוכח מצב חדש ומטלטל: אדם יקר שחי בקרבתנו הלך לעולמו, איננו עוד בין החיים. במצב כזה, מה יהיה מקומו של אותו אדם לאחר חייו בתוך הסיפור הנמשך של חיינו אנו?

זו אינה שאלה פשוטה. בדרך כלל אין לנו תשובה מן המוכן. ספר זה מבקש להציע גישה כללית כלפי המצב הזה, שבו אדם חי עומד נוכח אדם אחר לאחר חייו.

האחריות למקומו של אדם לאחר חייו מונחת על כתפי החיים אחריו. ביסוד הגישה המוצעת כאן לשאלת היחס אל אדם לאחר חייו, עומד מושג הנוכחות. אדם יכול שלא להיות קיים בין החיים, אבל באותה שעה נוכח בנפשותיהם, במחשבות עליו, ברגשות אליו, במעשים לכבודו.

הספר הזה בא להבהיר ולהסביר את מושג הנוכחות, לשפוך אור על דוגמאות תרבותיות רבות לתפקיד המובלע של מושג הנוכחות בחיינו ולנתח מחדש ביטויים ומנהגים המוכרים לנו מבלי שנבין אותם כראוי, כדוגמת פרידה והתמודדות. בספר יש גם דיון ביקורתי במגמות חברתיות ותרבותיות של השכחת בני־אדם לאחר חייהם והלחץ על שאריהם לצמצם את ביטויי האבלות שלהם.

הספר לינגותרפיה לוגו-לשונית לאדם החושב מציע תרפיה שעשויה לשחרר את האדם החושב מאמונות שגויות ומדוגמות לא מבוססות, שמקורן בקלקולי השפה ובהתמכרויות אפיסטמיות שהורגלנו בהן. לינגותרפיה זו מושגת באמצעות רפלקסיה פילוסופית על החשיבה שלנו, המבוססת על אנליזה לוגו-לשונית של השפה שבה אנו משתמשים ביום-יום ובמדע. האנליזה מתבצעת באופן ביקורתי ושיטתי ביחס לכל רבדי השפה: החל מרמת הטיעונים (אוסף הנחות ומסקנה), טענות (משפטים ופסוקי חיווי), מילים ומונחים, וכלה במושגים העומדים מאחוריהם.

הלינגותרפיה הזו עשויה להפחית את החרדות הקיומיות שלנו, הנובעות מהחתירה אל המוחלט, הסופי והוודאי, ולצמצם את הדיסוננס הקוגניטיבי שבו אנו נתונים, דיסוננס שמונע מאיתנו חופש מחשבתי – חופש אפיסטמי. ייתכן כי צמצום הדיסוננס יעצים באופן מהותי את הצניעות האינטלקטואלית שלנו, שתאפשר לאדם לבחון את מחשבתו ושפתו ביתר דיוק וזהירות. בסופו של דבר, המטרה המרכזית של הלינגותרפיה שמציע ספר זה היא לשחרר את הקוראים מהעיוורון הקוגניטיבי ומהתרדמה הדוגמטית שבהם היו מצויים טרם הקריאה בו.

מכיוון שהספר עוסק בעיקר באנליזה לוגו-לשונית של השפה, הוא עשוי לשמש גם כמבוא ראשוני ללוגיקה פורמלית ולפילוסופיה אנליטית של השפה, תחום שזכה לתנופה משמעותית ולתפנית מיוחדת במינה במסורת האנליטית שראשיתה במאה ה-19 וידועה בשם "המפנה הלשוני".

גדי קרביץ הוא חוקר עצמאי ודוקטור לפילוסופיה. מחקריו עוסקים בפילוסופיה של המדע, אפיסטמולוגיה, פילוסופיה אנליטית של השפה וספקנות אפיסטמית, ומאמריו בתחומים אלה מתפרסמים בעיתונים מקצועיים בארץ ובחו"ל. בנוסף, ד"ר קרביץ הוא מחבר הספר ידע, ספקנות והונאה עצמית (2019), והיה שותף לכתיבת הספר Rethinking the Fabric of Geology (2013).