חקה יצחק חופי מהפלמ"ח לראשות המוסד - אבירם הלוי ואבנר שור

הספר המוסריות של הפלורליזם הוא הספר השני של הפילוסוף האמריקאי ג'ון קקס שמתורגם לעברית. בעידן של גלובליזציה וקיטוב פוליטי, ובמציאות הישראלית שבה אנו חיים, הרעיונות של קקס מזמינים אותנו לחשוב מחדש על הדרך שבה אנו תופסים מוסריות, פתיחות וכבוד לאחר. הוא מדגיש את הצורך להתייחס לפלורליזם לא כאיום אלא כהזדמנות לצמיחה מוסרית מתוך הכרה במורכבות של העולם האנושי. המוסריות של הפלורליזם הוא יצירה הגותית חשובה שמציעה ראייה מורכבת ומאתגרת של המציאות המוסרית בעולם המודרני. קקס מציג את הפלורליזם לא כפשרה הכרחית אלא כבסיס לחברה הוגנת ומשגשגת. יש בכתיבה של קקס ישירות ויושרה מרשימים. גישתו משוחררת לחלוטין מהיומרנות והערפול של כל כך הרבה כתיבה אקדמית עכשווית. גם אלה שאינם משוכנעים שדבריו ישנו באופן קיצוני את השקפתנו הפילוסופית על בעיות החיים הטובים, יאלצו להודות שהוא שופך אור חדש ומאתגר על שאלות בעלות חשיבות עליונה.

ספרו החדש של מנשה כהן, זהות חבולה, מתאר נפגעי נרקיסיזם אשר נשחקים מהזדהות טראומטית עם מתעללים, ואי לכך נותרים במצב של ניכור ביחסים עמם. מדובר במצבים של קיפאון פוסט-טראומטי שבו לא ניתן להתרחק מהמתעלל ולא ניתן להתקרב אליו, מצבים שבהם התוקפן שבחוץ והתוקפן שהופנם שוחקים באופן מתמיד את נפש הקורבן שנעשה חסר אונים. התפתחות הזהות של הקורבן משתבשת, והוא כסובייקט נשאר כלוא במעין פקעת נפשית-גופנית שמנותקת מהחלל ומהזמן מבלי יכולת להיחלץ.

המחבר מעלה כאן טראומות זהות שונות הנוצרות אצל ילדים להורים נרקיסיסטים, ילדים אשר נמצאים בעיסוק נפשי טורדני של חיפוש עצמי, סובלים מלחץ נפשי, ניתוקים ומרגשות אשם קשים. מהנושאים המרכזיים המתוארים בספר: לחיות בחרדה מתמדת, להיות כלואה בתוך עצמי, לחיות לפי הדוקטרינה של השבט, לחיות באשמה מתמדת, להלך על חבל דק, וכשכלו כל הקיצין להיזרק לרחוב בחוסר כול. למרבה הצער, מי שסבל מהזדהות עם התוקפן נוטה לעיתים לשחזר את הדפוס הזה ביחסים עם אחרים, וכך מתהווה העברה בין-דורית של  יחסים סאדו-מזוכיסטיים.

"כשאתה אוהב ומעריך מישהו (הורה, בן זוג) והוא תוקף אותך פיזית או מילולית אתה נעשה מבולבל, חצוי, מתקשה להתקרב, רוצה להתרחק. איך מתגברים על הפגיעה והבלבול? בדרך כלל לא ממש מתגברים, בוודאי כשהיא מתרחשת בגיל הרך, אבל מנסים לעשות מניפולציה לנפש שלנו: מאשימים את עצמנו שאנחנו גרמנו לזה וגם שאנחנו אחראים על הרוע, מנסים להתגונן ולהדוף, אולי מנסים להתרחק אבל זה לא עוזר, מתנתקים מהקשר ואז סובלים בפנים מרגשות אשמה וזוכים להתקפות מהפוגע" (מתוך הספר).

מנשה כהן הוא פסיכולוג קליני בכיר, מטפל בפוסט-טראומה ובנפגעי נרקיסיזם. ספרו "פתאום אביב בסתיו" (הוצאת כרמל, 2015) נכתב בשיתוף עם סמדר גונן. "זהות חבולה" הוא ספרו השלישי בנושא נרקיסיזם. שני ספריו הקודמים בנושא, "הדמות מאחורי המראה" (2020) ו"מי רוקד עם הנרקיסיסט?" (2022), ראו אור בהוצאת רסלינג.

אילו פצעים סמויים וגלויים הותירה בנו משפחתנו? לאיזה תפקיד גייסה אותנו המשפחה וכיצד ניתן להתפטר ממנו? מדוע הצלילה האנליטית אל עולמנו הפנימי אינה מצליחה כשלעצמה לספק מזור למכאובינו?

כשאדם נולד הוא עובר מרחם אימו אל הרחם השני בחייו – רחם המשפחה. כמו רחם האם, הקן המשפחתי נועד אף הוא לייצר את התנאים הנדרשים להתפתחות תקינה – למשל אהבה, קבלה, השגחה, הכוונה ותמיכה. אבל רבים מאיתנו לא קיבלו את כל התנאים הללו, וכך אנו מגיעים לא
פעם לבגרות עם לקויות מהותיות בהזנה ההורית. זהו פצע נפשי המסרב להגליד ומלווה בתחושות של כאב, חרדה, בדידות וחוסר ערך; תחושות שאנו מחפשים להן מזור, תיקון או פיצוי מהעולם, מבן או בת הזוג, מילדינו או מהורינו המבוגרים, אבל המענה ההולם מבושש לבוא.

שיטת SAT – Self-Adoption Therapy – מזמינה אותנו להשלים לידה נוספת: להיוולד מהרחם השני, המשפחתי, אל הרחם השלישי – אנו עצמנו. זו גישה טיפולית של הורות עצמית מתקנת שבמרכזה נטוע רעיון האימוץ העצמי; ההכרה שבבגרותנו רק אנחנו יכולים למלא עבור עצמנו את התפקיד ההורי המיטיב והאוהב של דאגה לכל צרכינו. שיטה זו מבוססת על גישת הטיפול המשפחתי, ומיישמת אותה באמצעות טיפול פרטני המשלב רעיונות וכלים מהגישות הפסיכודינמיות, הקוגניטיביות-התנהגותיות ואחרות.

ספרו של דן גיא, הרחם השלישי, מציג את השיטה בבהירות בעזרת סיפורי מקרה ודימויים טיפוליים; הוא משרטט מפה מעשית ונגישה לריפוי ולהתפתחות עבור מטפלים ומטופלים כאחד.
מטפלים ימצאו בספר זה מסגרת אינטגרטיבית לעבודתם, אבל גם קוראים ללא ידע תיאורטי מוקדם יוכלו להיעזר בו כמדריך להורות עצמית מיטיבה.

ד״ר דן גיא הוא פסיכולוג קליני ומדריך מוסמך בטיפול משפחתי וזוגי, בעל ניסיון קליני של יותר מארבעים שנה. שימש בתפקידים בכירים במכונים לטיפול משפחתי וזוגי – ״מכון שינוי״ שבו היהמנהל משותף, ו״מכון ברקאי״ שאותו ניהל ושימש בו גם ראש התוכנית להכשרת מטפלים משפחתיים.