חקה יצחק חופי מהפלמ"ח לראשות המוסד - אבירם הלוי ואבנר שור

בטבח 7 באוקטובר נחשף העולם כולו לזוועות שביצע חמאס באזרחי ישראל ובתושביה. לרגע היה נדמה שזהו קו פרשת המים: שהפעם הם יבינו, שהעולם יתקומם נגד הברבריות, יתייצב לימינה של מדינת ישראל ויפסיק להטיל ספק בזכותה של המדינה היהודית להתקיים ולהגן על עצמה. אך בתוך ימים לא רבים, התקווה הזאת קרסה ונגוזה – גל חזק ורדיקלי מאי־פעם של אנטישמיות ואנטי־ישראליות שטף את ארצות הברית ואת המערב כולו – מהקמפוסים, דרך מקומות העבודה ועד הרחובות.

באינתיפאדה על ההדסון חושפת אופיר דיין את הסיפור המלא מאחורי הקריסה הזאת: מתי נהפכו היהודים וישראל מהאנדרדוג שכולם בעדו לפריווילגים המדכאים? איך נהפכה המילה "ציוני" לקללה וישראל לאויבת הצעירים הליברלים והמשכילים? מדוע קריאות לרצח יהודים הן "תלויות קונטקסט"? היכן מתפתחות עלילות דם נגד סטודנטים, מרצים ופעילים יהודים רק בשל יהדותם? וכיצד כל זה משפיע על יהודים וציונים שמודרים ממקומות עבודה, מלימודים ומפעילות חברתית?

אינתיפאדה על ההדסון הוא תמרור אזהרה הקורא לנו לשים לב לשינוי הדרמטי באופן שבו ישראל נתפסת בעיני צעירי המערב ולהבין את גודל האתגר שבפניו אנחנו ניצבים. זוהי קריאה להתעורר כשעוד אפשר לתקן; קריאה שמטרתה לדרבן אותנו לספר מחדש את הסיפור של מדינת ישראל בצורה שתבטיח את המשך התמיכה הבינלאומית בקיומה.

אופיר דיין, ממובילות המאבק על שמה של ישראל בקמפוסים הקיצוניים כנשיאת "סטודנטים תומכי ישראל" ובעלת תואר ראשון ושני ביחסים בין לאומיים מאוניברסיטת קולומביה. קצינה במיל' בדובר צה"ל ופרשנית בכלי תקשורת רבים בארץ ובעולם, וחוקרת בתחום הביטחון הלאומי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).

דברים שאין לנו מספיק אסטרוגן בשבילם, רשימה חלקית: חזיות לא נוחות. פגישות שהיו יכולות להיות אימייל. זום של יותר מעשרים דקות. דעות. אנשים עם דעות. תוכניות רדיו שמדברים בהן. נהגי מוניות שמקשיבים לתוכניות רדיו שמדברים בהן אנשים עם דעות. הרצאות. סדנאות. פודקאסטים. אוכל שעבר בישול ארוך. אוכל שעבר טיגון. סלט עם עלים. סנדוויץ׳ עם עלים. צעיפים. תיקים קטנים. תיקים גדולים. בגדים צמודים. רוכסנים. בגדים מגרדים. איפור עיניים. תכשירים להסרת איפור עיניים. 

עומדת פה ותוהה אם הספר הזה הוא בשבילך? הוא בשבילך. אם את לא שם, את בדרך. ואם כבר התחלת להרגיש שמשהו משתנה − אז את כבר במסדרון. תקופת המעבר הארוכה, מהשלב שבו אנחנו נשים פוריות עם מחזורים סדירים ועד לשלב שבו אנחנו נשים לא פוריות שלא צריכות לארגן את הלו״ז שלהן סביב דימומים. גיל המעבר, בשמו המקובל. 

הספר הזה מכיל את כל המידע שאת צריכה כדי לנהל את האירוע באופן המתאים והמותאם ביותר − עבורך. רק את יודעת מה טוב בשבילך ומה מתאים לך, רק את מחליטה. אבל את לא לבד, נעבור את זה יחד. ברוכה הבאה למועדון השלוש בבוקר. כבר התעוררת, לא תשבי לקרוא קצת מה עובר עלייך? 

שלי גרוס, סופרת ומתרגמת, וקרין קידר, מטפלת ברפואה סינית נשית, יצרו עבורך את המדריך הישראלי המעודכן והמקיף ביותר לשלב המסובך הזה בחיים, שבו אנחנו מנסות להתנהג רגיל בזמן שהגוף שלנו מספק לנו הפתעות על בסיס יומי. 

ד״ר מורן שויקה רבאו, מומחית ברפואת משפחה, היא אחת מהמומחים המובילים בישראל לרפואת גיל המעבר.

במאה ה־20 – עידן פריחתה של התחבורה הציבורית – קמו חברות ספנות, נמתחו עוד ועוד מסילות רכבת ונכבשו דרכים חדשות. אלה אפשרו לרבּים לנוע בין ערים, מחוזות וארצות במחיר שווה לכל נפש ובקלות גדולה מתמיד וזימנו מפגשים בין חברות ומעמדות שונים. כיצד השפיע הדבר על יהודים ברחבי העולם ובישראל?

אסופת מאמרים זו ממלאה את החסר בחקר הניעוּת והשפעותיה על המרחב היהודי. היא בוחנת את השלכות התחבורה הציבורית על חייהן הפנימיים של קהילות היהודים הפזורות במקומות שונים, ועל קבוצות מסוימות בקִרבָּן; מתמקדת בחוויות הייחודיות של יהודים בהשתמשם בתחבורה ציבורית בימי שגרה ובמסעות ההגירה לאמריקה או לישראל; בוחנת את ייצוגיה התרבותיים של התופעה ומבררת את השפעותיה על היחסים בין קהילות של יהודים ברחבי העולם.

התחבורה הציבורית במאה ה־20 זימנה יחדיו קבוצות הגמוניה וקבוצות שוליים בחברה, והיה בכוחה להגדיר מחדש את מערכות היחסים ביניהן. היא בנתה יחסים וגשרים בין קהילות יהודים שונות ולעתים הדגישה מאפייני תרבות נבדלים. לתחבורה הציבורית היו גם היבטים לאומיים. להקמת מערכת תחבורה ציבורית יהודית עצמאית בארץ ישראל המנדטורית ובמדינת ישראל היו מניעים לאומיים, וכמו כל מערכת לאומית, גם לה יש מאפייני זהות ומקום.

כך, בין תחנותיו של ספר זה נחשפת היסטוריה רב־קולית ומרובדת של התחבורה הציבורית כמרחב חברתי, תרבותי ורגשי חשוב, אך שקוף לעינינו, בחוויותיהם של יהודים בעת החדשה. היה זה מרחב של תנועה, מפגש, ניידות והדרה, ששיקף את תהפוכות הזמן, וההתמקדות בו מאפשרת התבוננות אחרת בהיסטוריה היהודית.