חקה יצחק חופי מהפלמ"ח לראשות המוסד - אבירם הלוי ואבנר שור

הרומן האוטופי של אדוארד בלאמי, במבט לאחור: 2000–1887, שהתפרסם לראשונה בבוסטון בשנת 1888, הוא קרוב לוודאי הרומן האוטופי המצליח ביותר שראה אור אי פעם. עם הופעתו התניע הספר תנועת רפורמה חברתית בארצות הברית ובעולם כולו. הספר תורגם לשפות רבות, ובכלל זה לעברית ארכאית בשנת 1903 וליידיש בשנת 1905.

ג'וליאן וֵסט, אריסטוקרט אמיד שחי בבוסטון ב-1887, שוקע בשינת היפנוזה עמוקה. כאשר הוא מתעורר בשנת 2000 הוא מגלה שאמריקה הפכה לחברת מופת ריכוזית וא-פוליטית. זוועות הקפיטליזם של המאה ה-19 כמעט נשכחו; המחסור והעוני עברו חלפו מהעולם, והחברה הפכה להיות שוויונית ונמחקו שכונות העוני המטונפות של בוסטון. לכך התווספו המצאות טכנולוגיות כגון תאורה חשמלית לכול וחיבור כל בית אב לרשת כבלים טלפונית, בתי כול-בו מפוארים וממוכנים וכרטיסי אשראי. נוסף לאלו, הוא גם מוצא אהבה ששורשיה טמונים אי שם בעבר. כחסיד נאמן של תורת האבולוציה, ביסס בלאמי את יצירתה של אומה וחברה אוטופית על תפיסה שעיקרה "אבולוציה ולא רבולוציה", כלומר שינוי שאינו מונע מכוחה של אידיאולוגיה פוליטית מהפכנית. היעדרה של אידיאולוגיה חד-משמעית מחזונו הוא מה שאפשר לבלאמי להציע כפתרון למבוכות הזמן את הרעיון המתעתע של מונופוליזם לאומי וציבורי המחליף באופן אבולוציוני את מקומו של הקפיטליזם הפרטי והתחרותי.

קריאה מחודשת וביקורתית של במבט לאחור מציעה הזדמנות מצוינת לבחינתה של האמביוולנטיות המקופלת כמעט תמיד בחזונות של חברת עתיד א-פוליטית הטובלת בטכנולוגיות ונהנית משפע צרכני. מבעד לעדשת האוטופיה יכול הקורא העכשווי לראות כיצד חלק לא מבוטל מהחלומות החברתיים המוארים והאוטופיים של המאה ה-19 החשיכו והפכו לסיוטים במהלך המאה ה-20. כל שנותר עתה הוא לקוות שהחזונות האוטופיים לכאורה המתגשמים במאה ה-21 לא יפגשו גורל דומה.

ד"ר משה אלחנתי, אשר תרגם את הספר והוסיף מבוא מעמיק וביאורים, הוא היסטוריון של המודרניות המתמקד בהיסטוריה תרבותית של המאה ה-19, ובכלל זה באוטופיות ויקטוריאניות, בדגש על יחסי טכנולוגיה-חברה, בהיסטוריה של הפנאי בקרב מעמדות העובדים ובתולדותיו של הסנטימנט האקולוגי כתופעה מודרנית.

חב”ד היא אחת החסידויות המוכרות והמפורסמות ביותר בישראל ובעולם. לחסידות זו מעל ל־ 5,000 שלוחים שעושים עבודת קודש בכל רחבי העולם. בספר שלפניכם מציג המחבר את מערכת החינוך תוך תיאור פועלם של האדמו”רים והשפעתם על התהוות החינוך בחסידות חב”ד. הספר מתמקד בהיבט הארגוני של מוסדות החינוך, בהיבטים של החינוך בגיל הרך בישיבות, בחינוך לבנות ובחינוך ילדי השלוחים. כמו כן מתייחס הספר לתוכניות הלימודים במקומות פעילותם של השלוחים בקמפוסים אוניברסיטאיים בישראל ובעולם ו”בבתי ספר נט” לילדי השלוחים. קיימת גם התייחסות לחינוך המתרחקים מערכי הדת והחסידות וכן בקבלת ילדי עולים מאתיופיה. הספר גם דן במאבקים ובתפיסות עולם בתוך קהילות חב”ד ומחוצה להן.

ופרצת הוא ספר המיועד לכל מי שחפץ בידע ובתובנות הנוגעים למערכות החינוכיות של חסידות חב”ד: לרבנים, לחסידי חב”ד, לחוקרי החינוך ולכל המתעניינים בנושא.

ד”ר דוד טאוב שימש כמרצה וכראש לימודי מנהל החינוך באוניברסיטת בר אילן. כיום הוא ראש לימודי תואר שני בארגון ומנהל החינוך במכללת אורות ישראל. הוא פרסם מאמרים בכתבי עת בארץ ובעולם בנושאי מנהל החינוך, חינוך דתי וההיבט המשפטי של החינוך. ספרו בין ממלכתיות וייחודיות, קונפליקטים ומשברים בחינוך הדתי לאומי ראה אור בשנת 2007 בהוצאת רמות של אוניברסיטת תל אביב. ספרו מערכת החינוך בראי החוק והמשפט ראה אור בשנת 2019 בהוצאת פרדס.