סיפור שמתחיל בגבות של ערבי - יהודה שנהב שהרבני

מה אם היתה דרך למדוד את הגיל הביולוגי שלנו? ומה אם היו אסטרטגיות להאט את תהליך ההזדקנות או אפילו לסובב את מחוגי השעון לאחור? ד"ר מורגן לוין, מחוקרות ההזדקנות המובילות בעולם, עונה על שאלות אלה בעבודה פורצת דרך מהמעבדה שלה באוניברסיטת ייל.

לוין חושפת כאן לראשונה את השיטה שפיתחה למדידת הגיל הביולוגי – הגיל שבאמת קובע מתי יופיעו מחלות הלב, הסוכרת או הירידה בזיכרון. על בסיס מדע אפיגנטי עדכני (מדע העוסק בהשפעת הסביבה על הגנים שלנו), היא מראה איך כל אחד מאיתנו יכול לגלות בן כמה הגוף שלו באמת, ואיך אפשר להאט, ואפילו להסיג את מחוגי השעון לאחור.

בספר תמצאו:

• תוכנית אישית לאכילה, פעילות גופנית ושינה המכוונת להארכת תוחלת הבריאות – השנים שבהן אנחנו חיים, לא רק הרבה, אלא גם בבריאות טובה.
• הסבר פשוט איך הגבלה קלורית וצום לסירוגין מפעילים מנגנוני תיקון פנימיים ומאִטים הזדקנות. בבחינת אכול מעט, חיה יותר.
• דרך לבחור מה עובד בשבילך – כי אנשים שונים מזדקנים בקצב שונה.
• כלים מעשיים למעקב אחר ההתקדמות, כדי לדעת שהגוף באמת נעשה צעיר יותר.

זה לא עוד ספר "תזונה". זה מדריך מעשי שמחבר בין מדע מתקדם לחיים היומיומיים כדי שנישאר חזקים, חדים ובריאים יותר לאורך זמן.

מורגן לוין היא חוקרת ראשית במעבדות אלטוס ומרצה בכירה באוניברסיטת ייל. המחקר שלה מתמקד במדעי ההזדקנות הביולוגית ובפיתוח "שעונים" אפיגנטיים למדידת גיל. כתיבתה מתפרסמת בכתבי עת מובילים, בין השאר ב-CNN, BBC, Time Magazine, The Guardian, Newsweek ובאתר HuffPost.

"מסע מרתק במדע ההזדקנות, עם מידע על מה אנחנו יכולים לעשות כדי להאט אותה!" – קארה פיצג'רלד, מחברת רב המכר YOUNGER YOU

לגדול במקום קטן כמו נצרת עילית אומר שאם תמצאי לך נישה מטופשת מספיק כמו אפיית עוגות ארוטיות, אילוף כלבי תצוגה או כתיבת שירים, כנראה תהיי הכי טובה בזה בעיר. בכיתה ח׳, ברגע של שיקול דעת מפוקפק, גילחתי את הראש יחד עם כל הבנים בצופים, ואחר כך אנשים הצביעו עליי ברחוב במשך חצי שנה. בתל אביב הרבה יותר מסובך למשוך תשומת לב. למען השם, אנחנו מארחים פה את כל בוגרי בתי הספר למשחק.

איה כורם נולדה במקום שלא קיים יותר ומאז התמחתה בשלל משימות אפשריות יותר או פחות, כמו למצוא דירה סבירה בתל אביב, להתאהב בבחור הנכון, להילחם בחברת תקליטים (ולנצח), לאסוף צעצועים מהרצפה, לדעת שאת לא הכי יפה כשנוח לך, ולהצטרף לקבוצת אימהות לא אוגרות. וגם לכתוב שירים.

בצודקת איה כורם מתעדת רגעים מחייה בהומור ובגילוי לב ומשרטטת תמונה מבריקה ושובת לב של מישהי שלרוב צודקת, וגם אם לא - יש לה מה להגיד על זה.

בין נסיעות להופעות בוואן שבו תמיד קר מדי או חם מדי, בילוש אחרי אחת החברות של בתה שהשאירה לה גרפיטי על הספה, והסבר די משכנע למה אמרה בעבר שהיא נמשכת אל המיקסר האדום שלה, איה כורם כתבה ספר מהנה במיוחד, שנון ומלא לב על נשיות והורות, קריירה ואהבה, ועל החיים במקום לא יציב ששובר את ליבך אבל גם מחבר אותו מחדש.