יגאל שוורץ מתאר את הרגע שבו נולדה הסיפורת הישראלית, שלטענתו הוא רגע החלפת המשמרות בין משה שמיר וס. יזהר, ״הסופרים החזקים״, בני הדור האחרון של הספרות הארץ־ישראלית (״דור הפלמ״ח״) לבין עמוס עוז וא.ב. יהושע, ״הסופרים החזקים״ בני הדור הראשון של הספרות הישראלית (״דור המדינה״).
הוא קובע כי הטענה לפיה בני ״דור המדינה״ מרדו בבני ״דור הפלמ״ח״ הייתה המצאה של ״המבקרים החזקים״ של ״דור המדינה״, ושבפועל התקיימה דינמיקה אחרת לחלוטין.