זמן לעזוב - יד שניה

מהר! תכינו תיק, קצת אוכל? יוצאים לטיול בספרו החדש של סֶרחיוֹ בּיסיוֹ. הוא נוהג בלי טריקים, אל דאגה, ההגה יציב. יתלוו אלינו מַרקוֹס, זוגתו ריטה ובתה אירינה בת השתים-עשרה, שתישן, ואחר כך תתעורר. לאן נוסעים? לים או לכפר? העונה: קיץ; ובכל זאת הכפר מנצח. למה? מממ, הסימנים הקטנים מתחילים להופיע בחריקה, ונראה שמשהו עומד להשתבש. במילים אחרות, משהו עלול להשתבש, תמיד, ברגע שהאדם המודרני יוצא ממחסהו בעיר.

חמש שעות נסיעה ונגיע ליעד שביסיו אוהב במיוחד: חלל, מרחב ספציפי: בית. המשך המסע בידיכם. מה שבטוח, תגיעו עם ״לשון בחוץ״, כי אי אפשר לעצור. ספרות מהירה, פופית, מותחת, דיאלוגים כמו חצים שפוגעים בול במטרה, אימה מול אירוניה דקה. ספרות כמעט ויזואלית. הומור ונושאים סמויים מן העין, מתחבאים מאחורי דלתות לא נעולות ובתוך המכונית המשפחתית.

מה היא האחוזה – נובלה? סרט? סיפור? סיוט או קומדיה? הכול ביחד. ובכן, ניתן לביסיו לעשות בנו כרצונו: לרמות ולשחק, כלומר, לייצר ספרות.

זה הקובץ הראשון מפרי - עטו של דיימון ראניון (1884 - 1946) הסופר והעיתונאי האמריקאי שקנה את עולמו בסגנונו העסיסי, העוקצני והמשעשע, בסיפוריו הקצרים על טיפוסים קשוחים - כביכול אך בעלי לב - זהב, בקטע הנוצץ של ברודוויי, רחוב המסבאות וחיי הלילה במנהטן, ניו - יורק. ברבים מהסיפורים סיומת מפתיעה - תחבולה ספרותית שרבים העתיקו מראניון. החומר מובא בתרגום העברי שנחשב לקאסי ונאמן ביותר למקור, מבחינת ה"סלנאנג" המקורי והקצב הסוחף. בספר זה ימצא הקורא 13 סיפורי - ברודוויי., אשר הראשון בהם, "חולד בלונדיני", הוא הסיפור האחרון שכתב ראניון לפני מותו, ב - 10 באפריל 1946. לצידם מובאים כתריסר מסיפורי המערב של ראניון ושתי כתבות עיתונאיות מפורסמות: תיאורים ממשפטיהם של איל - הפשע האמריקאי אל קאפונה ואיל - ההון המאריקאי פיירפונט מורגן. בכל אחד משלושת השערים שבספר מוצג פן אחר של ראניון. כך ניתן לקורא להתרשם מסגנונות הכתיבה השונים של הסופר שכתביו היו רבי - מכר בחייו ואשר ביקש לפזר את אפרו על פני הברודוויי, השדרה הנוצצת שאותה ואת ברנשיה וחתיכותיה אהב והנציח בסיפוריו ובכתבותיו.