בספר המאלף טראומה והחלמה משלבת ג׳ודית לואיס הרמן את שני תחומי הכשרתה וניסיונה הנרחבים — הוראה ומחקר בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הארוורד; וטיפול קליני בנפגעי אלימות. במוקדו של החיבור עומדת הטענה הייחודית כי המטפל המבקש להחיש את החלמתם של מטופליו נדרש להתנער מן הגישה המסורתית, המחייבת אותו לניטרליות מוסרית. החלמתם של נפגעי טראומה ושילובם מחדש בחברתם הקרובה ובזו הרחוקה יושגו לא בקתרזיס חד ומהיר אלא בתהליך ארוך ומתמשך שראשיתו בהבנה מעמיקה ויסודית של הניסיון הטראומטי והדינמיקה הטיפולית המביאה להחלמתם של נפגעי אלימות.
כדי להעמיק בהבנת מהותה של הפגיעה הקשה הכרוכה בניסיון הטראומטי, המחברת נסמכת על ידיעותיהם של ותיקי קרבות, של השורדים ממחנות ריכוז, של קרבנות של פשעי אלימות, של נשים וילדים מוכים, של בני ערובה, של שבויי מלחמה ושל נפגעי אונס ויוצאת מסיפורים אישיים אלה כדי להקיש על מידת הפגיעה, רגשות האשם והבושה המנתקים באלימות את נפגע הטראומה מסביבתו ומעצמו.
טענותיה ומחקרה של ג׳ודית לואיס הרמן מתועדים ומבוססים להפליא, אך אינם פוגעים במסר האנושי העמוק שהיא מבקשת להעביר לקוראיה.
טראומה והחלמה הוא ספר חיוני וחשוב בעידן של התרחבות ממדיה של הפשיעה האלימה והתגברות המודעות למהותו של הניסיון הטראומטי. למהדורה הערוכה והמורחבת הזאת, המוגשת עתה לקורא, צורפו שני קטעים שהוסיפה המחברת לספרה מאז יצא לאור: אחרית דבר ראשונה (1997) ואחרית דבר שנייה (2015).