הלקחנים - מרי נורטון - יד שניה

הַאִם אֵי פַּעַם שְׁאַלְתֶּם אֶת עַצְמְכֶם לְאָן נֶעֱלַם הָעִפָּרוֹן שֶׁהִנַּחְתֶּם פֹּה רַק לִפְנֵי שְׁנִיָּה?
אוֹ לָמָּה תָּמִיד רַק גֶּרֶב אֶחָד חוֹזֵר מֵהַכְּבִיסָה? וּבְכֵן, דְּעוּ לָכֶם שֶׁהֵם לֹא נֶעֱלָמִים בֶּאֱמֶת...

הַכִּירוּ אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחַת שָׁעוֹן: אַבָּא פּוֹד, אִמָּא הוֹמִילִי וּבִתָּם בַּת הָאַרְבַּע־עֶשְׂרֵה, אָרִיאֶטִי - הֲלֹא הֵם הַלַּקְחָנִים.
בְּנֵי מִשְׁפַּחַת שָׁעוֹן הֵם אֲנָשִׁים קְטַנְטַנִּים הַגָּרִים מִתַּחַת לְרִצְפַּת הַמִּטְבָּח שֶׁל אֲחֻזָּה אַנְגְּלִית יְשָׁנָה.
אֶת כָּל הָרָהִיטִים וְחֶפְצֵי הַחֵן שֶׁלָּהֶם, מִכִּסְאוֹת עֲשׂוּיִים פְּקָקֵי שַׁמְפַּנְיָה וְעַד תְּמוּנוֹת עֲשׂוּיוֹת בּוּלִים, הֵם “לוֹקְחִים בְּהַשְׁאָלָה“ מֵהָאֲנָשִׁים הַגְּדוֹלִים הַחַיִּים לְמַעְלָה.
כָּל עוֹד אֵין אִישׁ מַבְחִין בָּהֶם, הַלַּקְחָנִים חַיִּים אֶת חַיֵּיהֶם בְּשַׁלְוָה וּבְנַחַת. אַךְ אָז מַגִּיעַ יֶלֶד גָּדוֹל לָגוּר בָּאֲחֻזָּה, וְיוֹם אֶחָד הוּא מַבְחִין בְּפּוֹד הַנִּמְצָא בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל מְשִׂימַת “לְקִיחָה“. הַאִם כָּעֵת, לְאַחַר שֶׁהִבְחִינוּ בָּהֶם, יֵאָלְצוּ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה לַעֲזֹב אֶת בֵּיתָם הֶחָבוּי וְהַנָּעִים וְלִבְרֹחַ לִמְקוֹם מִסְתּוֹר חָדָשׁ?
 
כָּל מִי שֶׁאֵי פַּעַם דִּמְיֵן לְעַצְמוֹ שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים קְטַנִּים הַחַיִּים בֵּינֵינוּ, יֹאהַב אַהֲבַת נֶפֶשׁ אֶת הַסֵּפֶר הַלַּקְחָנִים, מֵאֵת הַסּוֹפֶרֶת הַבְּרִיטִית מֶרִי נוֹרְטוֹן. עִם צֵאתוֹ לָאוֹר בִּשְׁנַת 1952, הָפַךְ הַסֵּפֶר לִקְלָאסִיקָה מִיָּדִית וְשָׁבָה אֶת לִבָּם שֶׁל מִילְיוֹנֵי קוֹרְאִים צְעִירִים בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם. הוּא זָכָה בִּפְרָסִים רַבִּים, בֵּינֵיהֶם מֶדַלְיַת קַרְנֶגִי הַיֻּקְרָתִית, וְהוּפַק פְּעָמִים אֲחָדוֹת לְטֶלֶוִיזְיָה וּלְקוֹלְנוֹעַ.