המדריך השלם למחלות מין - עמיהוד צרנוב

זאב — ירח — כוכב — טלסקופ — מיקרוסקופ — בקבוקון —ויסקי — סקוטלנד — כבשה — פרה — אסם — איכר

במבט ראשון, שרשרת האסוציאציות הזאת נראית אולי כמו אסופה אקראית שהגה מוח חסר שקט, אבל בעיני פרופ’ משה בר — אחד מחוקרי המוח והקוגניציה הבולטים בעולם — שרשראות כאלה הן חלון אל אחד הכלים העמוקים והחשובים ביותר שלנו כבני אדם: היכולת לחשוב רחב, לשוטט, וליצור קישורים שלא היינו מגיעים אליהם בדרך אחרת.

נדודי מחשבות הוא ספר מדעי, פילוסופי ואישי כאחד, שלוקח אותנו אל מאחורי הקלעים של התודעה: אל הרגעים הקטנים שבהם מחשבה זעירה מציתה מחשבה אחרת, דימוי מקרי יוצר תנועה פנימית, והבלחה סתמית לכאורה יכולה דווקא לפתוח פתח ליצירתיות, לתובנות חדשות, ואפילו לשיפור מוכח במצב הרוח.

בהתבסס על מחקריו פורצי הדרך ועל חוויותיו הפרטיות, בר מסביר כיצד פועל המוח ברגעים האלה, ומזמין אותנו לא רק להבין את נדידת מחשבותינו, אלא גם להתיידד איתה: להפסיק לראות בה רעש או הסחת דעת מיותרת, ולגלות את הכוח היצירתי שלה.

פרופ' בר, יליד דימונה, כיהן כראש המעבדה למדעי העצב הקוגניטיביים באוניברסיטת הרווארד, וכראש המרכז הבין-תחומי לחקר המוח באוניברסיטת בר־אילן. זהו ספרו הראשון הרואה אור בעברית.

תולדות הנייר כרוכות בתולדות העמים. חומר זה, העשוי סיבים שרוסקו וסודרו מחדש באופן שייטיב עם מגע העט ותבניות המכבש, תמים רק למראה. יעיל לאין ערוך בהשוואה ללוחות הטין, פני האבן, קלפי העור, החרסים והפפירוסים שקדמו לו, הנייר מצעיד את הציוויליזציה קדימה כבר אלפיים שנה. על כן, הנטייה הרווחת לבטל את אשר "נותר על הנייר" כחסר משקל, ולראות ב"פיסות נייר" לא יותר מסרח עודף של מערכות החיים, מטשטשת את חלקו המכריע של הנייר בחיינו. שהרי אותו חפץ – והפיכתו לניירת ברגע שנרשמים עליו מחשבות וחשבונות – הוא המוציא לפועל של כלל תוכניותינו. 

הספר על הנייר נדרש לתופעה זו כפי שהיא באה לידי ביטוי בשני מפעלי הדגל של המודרנה: המצאת הקפיטליזם ובניית האומה. הסיפור מתמקם בלשכות המסחר שהתארגנו בארצות הברית במאה התשע-עשרה כדי לנהל את כלכלת השוק; וכן במשרדי המינהל הקולוניאלי שפעלו באותה התקופה בלונדון ובתת-היבשת בדרום אסיה כדי ליצור ישות מדינית בהודו. קריאה באותיות הקטנות של שלטון המכתבה הזה, שכבש את העולם באמצעות עטי מתכת, נוהלי תכתובת וטבלאות סטטיסטיות – לצד פרקטיקות נוספות – חושפת עד כמה המציאות שלנו בנויה על יסודות של נייר.

האם המסך האלקטרוני מבשר את קץ אלפיים שנות ההיסטוריה של הנייר? שאלה זו עומדת במרכז הפרק החותם את הספר, הבוחן את המשך השימוש שלנו ב"עמודים", "דפים" ו"תיקיות" כדי לעמוד על מקומה של תרבות המכתבה בעידן הממוחשב.

פרופ' מיכאל זכים הוא היסטוריון ומרצה באוניברסיטת תל אביב. עם נושאי המחקר שלו נמנים ההיסטוריה של הכלכלה, הסוציולוגיה של הידע, מין ומגדר, הגות מדינית של העת החדשה, תרבות המכונה ותולדות האופנה.