בית המשפט העליון - יצחק זמיר

בחדר, מול החלון הוא ספר עיון בגוון אישי מאת חוקרת המקרא ד"ר אסנת ברתור. לאחר שנים של מחקר וכתיבה אקדמית מבטאת ברתור גם את עולמה האישי ומשלבת אותו בכתיבתה על המקרא. 

שׂמלה יקרה לליבה, שקיבלה בנסיבות עצובות, מובילה לעיסוק בבגדיהן של כמה דמויות מקראיות; סרט מלחמה מטלטל הוא פתח לדיון בחוקי המלחמה במקרא; פרויקט תיאטרוני בן זמננו סולל דרך לעיון במגוון מחלות מימי קדם; עברה כסנגורית מוביל אותה לבחינה מחודשת של ההאשמה החמורה שמטיח שמואל הנביא בשאול המלך, וסיפור על תספורת ילדות לא מוצלחת מוליך לעיסוק בשׂערם של גיבורים מקראיים. 

בכתיבה בהירה וקולחת שוזרת ברתור את חוויותיה, זיכרונותיה ורשמיה בידע המחקרי הרחב שלה על המקרא ועולמו, ומעמידה עשרים רשימות עיוניות־אישיות מאלפות, שיש בהן ביקורת מושחזת, הומור, פסיפס של רגשות, ומעל לכול – אהבה גדולה למקרא.

 אסנת ברתור היא חוקרת מקרא ועורכת דין בתחום המשפט הפלילי וזכויות אדם. כחמש־עשרה שנה הייתה מרצה בחוג למקרא באוניברסיטת תל אביב ועורכת דין במחלקה המשפטית של ארגון זכויות האדם "יש דין". כיום היא עורכת דין מתנדבת במועצה האזורית של הכפרים הבדואים הלא מוכרים בנגב. פרסמה שני ספרים:  Reading Law as Narrative: A Study in the Casuistic Laws of the Pentateuch  ומעשה בשבויה יפת תואר: החוק המקראי בראייה ספרותית. 

של החברה הישראלית המסוכסכת והמפולגת. היא מתחילה לעבוד כעוזרת מחקר של חבר סגל צעיר ומבריק, ונוצרת ביניהם מערכת יחסים אינטנסיבית וסימביוטית שגולשת מהאוניברסיטה אל החיים החברתיים שלהם. 

הסביבה לא מבינה את הקשר ביניהם. הם מבינים אחד את השנייה באופן מוחלט.

יסמין שגדלה והתבגרה באשדוד, היא עכשיו לכאורה חלק מחבורת צעירים שגדלו בשכונת דניה בחיפה: איל וגליה זוגתו, יפתח איש אקדמיה גם הוא הסובל ממחלת ניוון שרירים קשה ויעל אשתו, אלון הרווק, קארין וגלעד.

ההבדלים בין יסמין לבין החבורה חמקמקים, מושתקים ולעיתים בולטים מאוד, בעיקר לעיניה של יסמין. כשהיא פוגשת באיתן, צלע נוספת בחבורת דניה שחי בפריז, היא צריכה לבחון מחדש את גבולותיה, את הקשר שלה לארץ ולחברה הישראלית, ולגלות מחדש את עצמה.

אדומי השפתות מציג מול יסמין ומול הקוראים את החברה הישראלית מתוך קרביה, חושף אמיתות מוסתרות ומאיר נשכחות.

מרב דמרי נולדה וגדלה בבאר שבע, חיה בתל אביב. מייסדת שותפה ומנהלת את עמותת "רואים רחוק", המלווה בני נוער מוכשרים בתחומי האמנות המגיעים מפריפריה חברתית וגאוגרפית וסוללת עמם את הדרך אל לב היצירה הישראלית. 

מה הכין את הח"כיות הראשונות לתפקידן החדש? מה היו האינטרסים הפמיניסטיים שלהן? מה היו החוקים שיזמו? כיצד היטיבה נציגת מפלגת הנשים רחל כהן-כגן לשרת את האינטרס הנשי, ומעל לכול להביא לחקיקת חוק שיווי זכויות האשה?  

המחוקקות הראשונות ומעמד האשה בראשית המדינה 1949–1951 פורס את מטרותיהן והישגיהן של שתים-עשרה הח"כיות הראשונות בכהונת הכנסת הראשונה שנמשכה כשנתיים וחצי. עיון מעמיק בפרוטוקולים של מליאות הכנסת וועדותיה, בעיתוני התקופה ובמחקרים רבים, שופך אור על סוגיות אלה, ובייחוד על תפיסת מעמד האשה בראשית המדינה. המחקר בוחן במיוחד את הדיונים שעוררה החקיקה של חוקים אלה: חוק גיל הנישואין, שניתן לכנותו 'חוק לקידום הנערה'; פקודת מס הכנסה שמהווה ראי למעמד האשה הנשואה; חוק שירות ביטחון, שהוא מעין נייר לקמוס להבנת אופיה של החברה; וחוק שיווי זכויות האשה תשי"א, שחקיקתו חתמה את פעולת הכנסת הראשונה.  

בחינת עניינים אלה חושפת את המניעים שעיצבו, או לחלופין מנעו, את החקיקה בכל הנוגע למעמד האשה במדינת ישראל מראשיתה, חקיקה שהשפעתה נמשכת גם בימינו אלה.