מחשבות על שפיטה - דפנה ברק ארז

לכל אחד ואחת מאיתנו יש כוחות נסתרים, מופלאים ושמאניים. הם יכולים להתגלות ללא הכנה ובכל גיל, בצורה של חלומות אינטואיטיביים, דז’ה וו, חזיונות ספונטניים וחוויות חוץ-גופיות. רובנו מתעלמים מחוויות אלו - אולי מחשש להיחשב לא נורמליים - אך אימוץ המתנות הללו יכול לשחרר את הפוטנציאל השמאני החבוי בנו, ולהעניק לנו את הכוח לשנות את עצמנו ואת העולם שסביבנו.

יצחק בארי, בעבר קיבוצניק אתאיסט וספקן שהפך למרפא שמאני מוערך ברחבי העולם, מסביר באמצעות סיפוריו האישיים כיצד הובילה אותו שרשרת של אירועים מופלאים לסדנת השמאניזם הראשונה שלו עם מייקל הארנר, חוקר ומורה ידוע לשמאניזם. מה שהתחיל בסדנה המשיך במסע קסום לאקוודור עם ג'ון פרקינס לצורך עבודה עם מרפאים ילידים באמזונס, והסתיים בקבלה עצמית מפתיעה.

בארי משתף בחוויותיו בטקסי האיוואסקה באמזונס, בטקסי ריפוי בהרי האנדים, במסרים מעוזריו הרוחניים, בחלומות וחזיונות שניבאו אירועים עתידיים ובתצפיות הולוגרפיות של גלגולים קודמים וישויות רוחניות, שליליות וחיוביות כאחת. הוא מפרט את אופן הטיפול השמאני שלו, שעובר דרך מחלות רוחניות, רגשיות ופיזיות באמצעות קריאת נרות וראייה מרחוק. כמו כן, הוא מתאר כיצד סייע לאנשים לתקשר עם יקיריהם שנפטרו ומשתף סיפורים עוצמתיים של החזרת חלקי נשמה במהלך מסעות שמאניים לעולמות אחרים.

באמצעות סיפוריו האותנטיים חושף בארי שלמעשה בכולנו נטועים יסודות שמאניים, ועל ידי שיקום האינטואיציה הטבעית שלנו ופיתוח אמון בכוחות הפנימיים שלנו, כל אחד מאיתנו יכול להתחבר לאחדות של הטבע, שם נמצא כל הידע הדרוש לנו לריפוי וצמיחה.

יצחק בארי הוא מורה לשמאניזם בעל שם עולמי, מרצה מבוקש ומטפל במסורות הקצ'ואה של הרי האנדים ושבטי האמזונס בברזיל ואקוודור, שבהן הוסמך בעשורים האחרונים. מאז 1995 הוא מגשר בין תורתם של מוריו הילידים והמערביים לבין הידע המערבי המודרני, ומקדיש את עצמו לטיפוח דור חדש של מטפלים. יצחק בארי הוא מחזיק פרס "שגריר השלום" מאת הפדרציה לשלום עולמי, וכתביו השונים התפרסמו בפלטפורמות בינלאומיות בולטות, לרבות בניו יורק טיימס. הוא כתב שלושה ספרים נוספים שזכו לביקורות נלהבות מקוראים מכל רחבי העולם. ספרו זה הוא הראשון שרואה אור בעברית

למה אנחנו אומרים 'אני יגיד לך' ו'זה מרגיש לי'? מה מספרים לנו קיצורי דרך כמו 'סתלק מכאן' או 'חַדְמָשׁ'? מה מתרחש במרחב האהבה והשנאה בין 'חיים שלי' לבין 'מניאק', ואיך זלגה השפה הצה"לית מהשטח אל השיחה הישראלית המצויה? 

העברית הישראלית אינה רק אמצעי תקשורת, אלא סיפור תרבותי, חברתי ורגשי. השפה המתה שקמה לתחייה אינה מפסיקה לחדש ולהתחדש. היא מתעדכנת בקצב מסחרר, משתנה ומתפתחת. חצופה, מצחיקה, לפעמים עוקצנית, ותמיד חיה ובועטת. 

הספר העברית הישראלית: איך אנחנו מדברים ומה זה אומר עלינו מתחקה אחר גלגוליה של העברית המדוברת בישראל. 

מסע בזמן ובמרחב, מהארכאי אל החדש, מהחוץ אל הפנים. ביטויים מוכרים, סלנג עכשווי ושפה יומיומית חוברים יחד כדי לספר את סיפורה של התרבות הישראלית. 

ד"ר רוביק רוזנטל הוא בלשן וסופר, חתן פרס סוקולוב לעיתונות ופרס רמת גן לספרות ילדים. מחבר מסעותיי עם העברית, מדברים בשפת התנ"ך ועוד רבי־מכר רבים העוסקים בתרבות, בחברה ובעברית הישראלית.

מאז קום המדינה מתבססת מערכת היחסים בין הדרוזים בישראל לבין החברה היהודית על אסטרטגיה תועלתנית, המתעדפת את הזהות העדתית הדרוזית הצרה על פני מרכיבים לאומיים. בתמורה לשירות צבאי, הובטח לעדה שוויון זכויות, כאמור במגילת העצמאות. גישה פרגמטית זו עיצבה "אחווה יהודית־דרוזית", שהצמיחה מנהיגוּת ואליטות דרוזיות חדשות המזוהות עם המדינה. המעמד המועדף של הדרוזים, הנתפסים כמי שהם "בבחינת מוגנים", תרם ללכידות תרבותית ודתית, למרות התחרות הפנימית בקרבם. את חקיקת "חוק יסוד – הלאום" ב־2018 פירשו הדרוזים כהפרה מהותית ומעשית של מעמדם, שמידרה אותם במופגן כאזרחים "מדרגה שניה". ב־2024, בעקבות הפרעות שחוללו כוחות המשטר החדש בדרוזים בסוריה, נענתה ממשלת ישראל לבקשת מנהיגי העדה, וצה"ל פעל כדי להגן על אחיהם שם. כך נוצר מצב גיאופוליטי שהרגיע לפי שעה את התביעה למימוש הבטחת השוויון.

הספר הדרוזים בין שותפות להדרה מביא נתונים ייחודיים הממחישים את התמורות בחברה הדרוזית בעשורים האחרונים, לצד הסברים למתחים השוררים בין השיקולים התועלתניים של האליטות לבין הצורך לשמור על הזהות הייחודית של העדה ומערכת היחסים שלה עם סביבתה. חרף ההבטחה ההיסטורית לשוויון, הדירוג הסוציו־אקונומי של היישובים הדרוזיים בישראל נמוך מאוד, ולכך השלכות מרחיקות לכת על מרקם היחסים שלהם עם המדינה. 

אמל ג'מאל הוא פרופסור למדע המדינה ודיקאן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב. הוא פרסם עשרות מאמרים וספרים. מספריו האחרונים: הפעילות התקשורתית של מיעוטים לאומיים בעידן האלגוריתמי (הוצאת מכון וולטר ליבך, 2020), Reconstructing the Civic: Palestinian Civil Activism in Israel (New York: State University of New York Press, 2020)