פרפר בחושך - יהודה הראל

מעטים זוכרים את מועדוני התרבות ששגשגו בישראל בראשיתה, אולם הם היו בזמנם מרכזי יצירה חשובים. עוד לפני קום המדינה, ובשנותיה הראשונות, קמו מועדונים כמו "המועדון לתרבות מתקדמת" (לימים "צוותא"), "מִלוא", "בארי", "בוסתן", "יחדיו" ו"מדורה" – מוקדי תרבות שוקקים שחבריהם היו סופרים, אמנים, אנשי רוח, והתארחו בהם אישי ציבור וראשי ממשלה. לימים נזנחו ונשכחו, אך תרומתם לעיצוב תרבות ישראלית מקורית הייתה משמעותית.

ספרה החדש של חגית הלפרין, פרי מחקר מקיף וראשוני, מתחקה אחר סיפורם של אותם מועדונים – סיפור שהחל בחזון אוטופי מרגש והסתיים לא אחת בשברון לב. הוא מאיר את הקשרים הסבוכים בין תרבות לפוליטיקה, ואת המאבקים בין ראשי מפלגות הפועלים ליוצרים שנאבקו על עצמאותם הרוחנית. סיפורם משורטט על רקע התמורות הפוליטיות והחברתיות שעיצבו את פני המדינה.

בין הדמויות המרכזיות בספר: המשורר אברהם שלונסקי, שהקים את "המועדון לתרבות מתקדמת" (צוותא) מטעם מפ"ם, והסופרים יעקב הורוביץ וישראל כהן, מקימי "מִלוא" (בחסות מפא"י). הספר חושף את העשייה התרבותית, המתחים, התקוות והפשרות שעיצבו את התרבות הישראלית בראשיתה – תקופה שבה חלמו חלומות גדולים, והצליחו להגשימם, ולוּ חלקית.

פרופ' חגית הלפרין ניהלה את ארכיוני הסופרים של מרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית, אוניברסיטת תל אביב; לימדה במכללת סמינר הקיבוצים. מבין ספריה: "צבע החיים: חייו ויצירתו של אלכסנדר פן" (2007), "המאסטרו: חייו ויצירתו של אברהם שלונסקי" (2011), ו"הבריחה מן הארמון המכושף: שלונסקי וסופרי דור תש"ח" (2021). בהוצאת רסלינג ראה אור ספרה "שלונסקי בארץ עוץ לי גוץ לי" (2023).

הספר מצרים ראשונה ולתמיד (مصر اولا ودائما) נושא בשמו סיסמה רווחת שהופיעה על קירות בניינים וחומות אבן ברחבי קהיר בעקבות ההפגנות ההמוניות שהביאו להתפטרותו של חסני מבארכ מתפקידו כנשיא מצרים בפברואר 2011.

הספר פותח בפני הקורא צוהר להכרה ולהבנה טובות יותר של התמורות שחלו ביחסים בין ישראל למצרים בעשרות השנים האחרונות, תוך התייחסות מודגשת לממד הביטחוני־אסטרטגי שלהם.

הספר סוקר ומנתח בהרחבה את המאפיינים המרכזיים במדיניותה של מצרים כלפי ישראל ואת השינויים שחלו בה בציר הזמן. הוא מציג התרשמויות, תובנות והערכות מזווית אישית, ועל בסיס הניסיון שצבר המחבר, על שלושת האישים האחרונים שכיהנו כנשיאי מצרים - חסני מבארכ, מחמד מרסי ועבד אלפתאח אלסיסי - וכן על נושאי תפקידים בכירים בצמרת הממסד המדיני־ביטחוני המצרי. כמו כן מפורט בו התפקיד של מצרים במהלכים ובסוגיות רגישים ובעלי חשיבות מרכזית מבחינתה של ישראל: מדיניותה של מצרים מול רצועת עזה, בדגש על תוכנית ההתנתקות, מבצעי צה"ל "עופרת יצוקה", "עמוד ענן" ו"צוק איתן", העימותים בגבול ישראל־רצועת עזה ומלחמת חרבות ברזל, והעסקה שנרקמה בין ישראל לחמאס בתיווך מצרי לשחרור החייל החטוף גלעד שליט. פרק מיוחד בוחן ומנתח את מדיניותה של מצרים בשורה ארוכה של סוגיות בתחום הפנימי, האזורי והגלובלי.

אל"ם (מיל') דוד חכם שירת בצה"ל במשך שלושים שנה במגוון תפקידי מטה ושדה, ובאינתיפאדה הראשונה עמד בראש המחלקה לעניינים ערביים בממשל הישראלי ברצועת עזה. הוא היה שותף פעיל מטעם מערכת הביטחון במו"מ עם הפלסטינים במסגרת תהליך אוסלו. עם שחרורו מצה"ל שימש יועץ לעניינים ערביים לשרי הביטחון. הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי ובעל תואר שני בהיסטוריה של המזרח התיכון מאוניברסיטת תל אביב ובלימודי ביטחון מאוניברסיטת חיפה.

בשנת 2005 יצא לאור ספרו ותימלא הארץ חמאס על מייסד הארגון שיח' אחמד יאסין, ובשנת 2016 יצא לאור ספרו עזה בגובה העיניים על האינתיפאדה הראשונה. בשנים האחרונות משמש עמית מחקר ב־ ICGS , המרכז לאסטרטגיה רבתי לישראל.