רומן זה, הכתוב להפליא, מציג לפנינו מראה מיתי ומרוחק של צרפת מבעד לסיפורים הרבים שמספרת שארלוט למוניה, לנכדה ואיש-סודה. צרפת זו, שהמחבר חוקר ותר אותה בתורו הוא, מתגלית כמבט חדש וחודר על העולם.
זהו סיפורה של שרלוט למוניה, סיפור על נאמנות כפולה: לעבר הצרפתי שלה,
שאליו יש לה נוסטלגיה חושנית, ולגורל הרוסי שלה, שאותו היא מקבלת ללא עוררין.
בין שני העולמות האלה תלוי מסך של ברזל. זהו גם סיפורו של הנער, שסבתו יוצרת עבורו חיזיון היפנוטי של זכרונות, ומביאה אותו לידי כך שצרפת עולה לנגד עיניו כמו אטלנטיס, כל זאת מהלך תהליך ההתבגרות של הנער הצעיר, הכאב, הגעגועים והבדידות.
"... ביקשתי יצירה מושלמת, יחידה במינה. חלמתי על ספר שיוכל באמצעות יופיו לברוא מחדש את העולם...",
את הדברים האלה כותב אנדרה מאקין עצמו בספר, ונדמה כי עמד במשימה שהציב לעצמו.
הספר הוא אכן יצירה מושלמת, יחידה במינה. הביקורות כבר השוו אותו לפרוסט, לפסטרנק ולצ'כוב והוא זכה בפרסים היוקרתיים מדיסי וגונקור לשנת 1995, ונמכר במיליוני עותקים.