מוצא אל העולם - משה עזוז

בטבח 7 באוקטובר נחשף העולם כולו לזוועות שביצע חמאס באזרחי ישראל ובתושביה. לרגע היה נדמה שזהו קו פרשת המים: שהפעם הם יבינו, שהעולם יתקומם נגד הברבריות, יתייצב לימינה של מדינת ישראל ויפסיק להטיל ספק בזכותה של המדינה היהודית להתקיים ולהגן על עצמה. אך בתוך ימים לא רבים, התקווה הזאת קרסה ונגוזה – גל חזק ורדיקלי מאי־פעם של אנטישמיות ואנטי־ישראליות שטף את ארצות הברית ואת המערב כולו – מהקמפוסים, דרך מקומות העבודה ועד הרחובות.

באינתיפאדה על ההדסון חושפת אופיר דיין את הסיפור המלא מאחורי הקריסה הזאת: מתי נהפכו היהודים וישראל מהאנדרדוג שכולם בעדו לפריווילגים המדכאים? איך נהפכה המילה "ציוני" לקללה וישראל לאויבת הצעירים הליברלים והמשכילים? מדוע קריאות לרצח יהודים הן "תלויות קונטקסט"? היכן מתפתחות עלילות דם נגד סטודנטים, מרצים ופעילים יהודים רק בשל יהדותם? וכיצד כל זה משפיע על יהודים וציונים שמודרים ממקומות עבודה, מלימודים ומפעילות חברתית?

אינתיפאדה על ההדסון הוא תמרור אזהרה הקורא לנו לשים לב לשינוי הדרמטי באופן שבו ישראל נתפסת בעיני צעירי המערב ולהבין את גודל האתגר שבפניו אנחנו ניצבים. זוהי קריאה להתעורר כשעוד אפשר לתקן; קריאה שמטרתה לדרבן אותנו לספר מחדש את הסיפור של מדינת ישראל בצורה שתבטיח את המשך התמיכה הבינלאומית בקיומה.

אופיר דיין, ממובילות המאבק על שמה של ישראל בקמפוסים הקיצוניים כנשיאת "סטודנטים תומכי ישראל" ובעלת תואר ראשון ושני ביחסים בין לאומיים מאוניברסיטת קולומביה. קצינה במיל' בדובר צה"ל ופרשנית בכלי תקשורת רבים בארץ ובעולם, וחוקרת בתחום הביטחון הלאומי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).

עוצמה צבאית, מדינית, כלכלית ורוחנית בטריטוריה מוגדרת תחת ריבונות יהודית – זהו החזון שראו לנגד עיניהם מקימי המדינה. אך כאשר דור החלוצים פינה את מקומו, השתנתה גם תוכנת ההפעלה.

מזה עשורים ישראל נחבטת מכל הכיוונים: הזיות משיחיות על שלום בכל מחיר, אקסטזת גאולה, התמסרות לחיבוק הדוב האמריקני ופירוק החברה הישראלית למגזרים שאינם שווים במחויבותם לעתיד המדינה. את המחיר על כל אלה שילמנו ביום השחור בתולדותינו.

שלום לא עכשיו מציע מתווה בהיר – רעיוני ומעשי – לקביעת גבולות המדינה, לעיצוב היחסים עם אומות העולם ושכנינו, וליצירת שותפות אמיתית של כל אזרחי הארץ בחובות קיומו של המפעל הציוני.

עינת וילף היא יו״ר מפלגת עוז, מרצה וסופרת. בין ספריה בעברית: ״שיבה באוקטובר״ ו״מלחמת זכות השיבה״ (שנכתב עם ד״ר עדי שורץ), וכן ספרים נוספים בנושאי ממשל וחינוך. החוט המקשר בין כולם הוא זה: בבניין האומה אין קיצורי דרך.