סימן קריאה 3 4 - מנחם פרי (מהדורה היסטורית)

השפה העברית עמדה בליבו של שיח ציבורי תוסס שהתנהל בעיתונות היהודית מאמצע המאה התשע עשרה ועד לערב מלחמת העולם הראשונה. האם העברית היא לשון הקודש, שפת התנ״ך או השפה הלאומית היהודית? האם יש עברית נכונה, ומי קובע זאת? וכיצד ניתן להפוך את הלשון ההיסטורית והמקודשת לשפת תרבות ותקשורת מודרנית?

העברית מסמל למציאות: שיח על שפה מתחדשת עוקב אחר הדיונים על השפה העברית שהתנהלו בעיתונים בעברית, ביידיש ובגרמנית, ומתאר את הגישות השונות בציבור היהודי למהותה של השפה העברית, תפקידה ועתידה. רבים ממשתתפי השיח, ובהם משכילים, לאומיים ואורתודוקסים, ראו בסוגיית העברית המתחדשת מרכיב מרכזי בזהותם כיהודים מודרנים ובתפיסת העתיד שלהם בתקופה של שינויים חברתיים ופוליטיים דרמטיים. הפולמוסים החריפים בנושאי ספרות, פוליטיקה וחינוך גם השפיעו על התפתחות העברית בפועל.

העברית מסמל למציאות בוחן את חידוש השפה העברית כפי שהוא עולה מן הדיון הער בעיתונות היהודית. הספר מציע הבנה חדשה במקורותיה של התרבות העברית המודרנית, הממשיכה להיות מושא לדיון עד היום.

תפיסת זיכרונות הילדות על פי הפסיכולוגיה האינדיווידואלית של אלפרד אדלר מפתיעה בכוח הניבוי שלה. אדלר סבר שרזי אישיותנו, המוצפנים בזיכרונות הילדות שלנו, טמונים במה שבחרנו לגלות בהם, לא במה שהם מסתירים. לטענתו, אנו יוצרים את אישיותנו לא רק על בסיס השפעות התורשה והסביבה, אלא גם בתהליך של המצאה יצירתית ושל בחירה לא-מודעת מחוויותינו בשנים הראשונות לחיינו. באמצעות זיכרונות הילדות שלנו נוכל לפתוח צוהר להבנת האופן שבו בחרנו לזכור חוויות אלה ולפרש אותן, וכך לבנות גשר מהעבר אל מציאות חיינו בהווה ואל מה שאנו שואפים או ירֵאים ממנו בעתיד לבוא.

על פי גישה זו, כל זיכרון ילדות הוא נרטיב מטפורי, מעין כמוסת אישיות, וניתוח משמעותה חושף את מגוון אפיוניה ומרכיביה: ההיגיון ה"פרטי" והשכל הישר שלנו, תמונות העולם, העצמי והזולת בחיינו, דפוסי מערכות היחסים שלנו, הסוגיות שבמרכז הווייתנו, הרגשות האופייניים לנו, צווי הפעולה המנהלים אותנו, הטעויות שבבסיס צווים אלה, רמת האינטרס החברתי שלנו, כוחותינו הסמויים מן העין, ועוד. מכלול אפיונים זה מגויס הוליסטית להשגת תכלית נפשית אחת, לוּז אישיותנו: לייצר לעצמנו בדרכנו הייחודית תחושות של ערך עצמי, של התגברות על מכשלות החיים ושל זכאות להשתייכות חברתית. חשיפת מרכיבים אלה והבנת תפקידיהם בהשגת תכלית זו היא על כן יעד מרכזי בתהליך של פיתוח מודעות עצמית.

ספרה של גיסי שריג מזמין אותנו להתבוננות עצמית מרתקת ושיטתית על בסיס זיכרונות מילדותנו. ייחודו של הספר בקישור רעיונות יסוד מהתיאוריה של אדלר להתנסויות המעשיות המוצעות בו, בהדגמות המבוססות על זיכרונות הילדות של המחברת ושל הסטודנטיות שלה, במובאות מיומני התהליך שכתבו, וכן בדיאלוגים עמן.

פרופ' (בדימוס) גיסי שריג היא מטפלת אדלריאנית בהכשרתה; היא עוסקת בחקר הגותו של אלפרד אדלר, בדגש על משמעות זיכרונות הילדות ותפקידם הנפשי. שריג פרסמה עד כה שישה ספרים, האחרון שבהם, "שובל ילדות שקוף: על זיכרונות ילדות בגישה אדלריאנית" (2016), פרשֺ את מגוון דרכי השימוש בזיכרונות הילדות בתהליך הטיפול האדלריאני.