קח מאיר ויזלטיר (מהדורה היסטורית)

פעם חשבנו שכישלון הוא ההפך מהצלחה. היום אנחנו נקרעים בין שתי "תרבויות כישלון":
זו הקוראת לנו להימנע מכישלון בכל מחיר, וזו שמקורה בעמק הסיליקון, המאיצה בנו "להיכשל מהר ולעיתים קרובות" מכיוון שזו הדרך ללמידה ולשבירת פרדיגמות.
החוקרת איימי אדמונדסון מבהירה לנו מהו כישלון, כיצד נגרום לו לעבוד עבורנו, ואיך נוכל לתרגֵל אותו בחוכמה. היא מסבירה כיצד
ניתן לצמצם כישלון לא פרודוקטיבי, ואיך אנו והארגונים שלנו יכולים לאמץ את הכֶּשל האנושי, ללמוד מתי הוא עשוי לעבוד לטובתנו,
וכשזה לא המצב – להצליח למנוע את רובו. כך נוכל לאתר סיכונים חכמים ולמנוע נזקים לא הכרחיים.
לטעות נכון הוא מדריך מהפכני שישנה את היחסים שלנו עם כישלון לצד סיפורים מעוררי השראה מתחומי העסקים, ההיסטוריה, תרבות
הפופ ועוד, אדמונדסון מלמדת מיומנויות ודפוסי חשיבה בדרך לפיתוח סקרנות, צמיחה והצלחה. לאורך הספר משובצות דוגמאות של
כישלונות שהובילו ללמידה, לחשיבה מחדש, ובסופו של דבר להצלחה.
איימי אדמונדסון היא פרופסור למנהיגות וניהול בבית הספר למִנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד. מחקריה עטורי הפרסים מתמקדים
בביטחון פסיכולוגי בעבודה ובעבודת צוות.

רְחָבָה מִן הָאָרֶץ

גְּבוֹהָה מֵהָרָקִיעַ

עֲמֻקָּה מֵהַיָּם

 

הִיא אַהֲבָתִי

 

לָאִישׁ הַזֶּה מֵאֶרֶץ הֶהָרִים

שָׁם מְלַקְּטוֹת הַדְּבוֹרִים דְּבָשׁ

מִפִּרְחֵי הַקּוּרִינְגִ'י,

גִּבְעוֹלָיו שְׁחֹרִים.

תֵּיוָה־קוּלָטָאר

קוּרוּנְדוֹחַאי 3

 

לפני קרוב ל־2000 שנה, דורות אחדים של משוררים ומשוררות דגולים יצרו בשפה הטמילית קורפוס עשיר הכולל אלפי שירי אהבה ושירי גבורה, מן היצירות היפות ביותר בתולדות הספרות ההודית. הקורפוס ידוע בשם שירת הסנגם, שמה של האקדמיה האגדית לשפה וספרות טמילית שישבה כביכול בעיר מדוראי בדרום תת־היבשת ההודית. שירי הסנגם טומנים בשורותיהם רמזים דקים למצבי האהבה האנושית באשר היא, אבל הם גם קשורים לנופֵי ארץ הטמילית – מעין דקדוק נפשי המאפשר ביטוי חד ומעמיק לאוהבים. כבדרך פלא, רוב רובם של השירים מדברים ישירות אלינו, הקוראים המודרנים, היודעים משהו על להט התשוקה, על געגועים קשים משאת, ועל כעס, מריבה ופרדה. הקול הנשי בולט במיוחד.

התרגומים נאמנים למקור הטמילי (המודפס מול העברית) ולעוצמה הלירית הגלומה בו. בהקדמה לספר מוצג הרקע התרבותי וההיסטורי להיווצרות שירי הסנגם יחד עם הסיפורים הנוקבים המלווים ומאירים רבים מהם.

דוד שולמן הוא פרופסור אמריטוס של האוניברסיטה העברית. הוא עוסק בשפות וספרויות של הודו הדרומית – טמילית, טלוגו, מליאלם וסנסקריט – ובהיסטוריה התרבותית של ארצות הדרום מקדמת דנא עד לימינו אנו.