השמיים שבתוכי - יומנה של אתי הילסום 1943-1941.
אתי הילסום נולדה באמסטרדם בשנת 1914, כך שקשה לא להתפלא כשמיומניה צפה ועולה אישה צעירה, עצמאית, מתקדמת וחפה ממניירות, העוסקת בפסיכולוגיה ובספרות ומבקרת בקביעות אצל פסיכולוג, דמות שונה לחלוטין מכל מי שהיינו מצפים לפגוש באירופה של שנות הארבעים.
יומניה של אתי הילסום, הנפרשים על פני השנים 1941 - 1943, אינטימיים וגלויי לב בכל הנוגע לחיי האהבה שלה ולתחושותיה כאישה המחפשת את דרכה בעולם.
הם כתובים נפלא ועשירים בפרטים על ידידים ובני משפחה, על המראה שנשקף מחלון חדרה ועל ריח היסמין שבחצר.
השואה חודרת ליומניה בהדרגה: תחילה בחיילים הגרמנים הצועדים ברחוב, ארח כך באיסורים הניתכים על יהודי אמסטרדם, ולבסוף - בטרנספורטים ובשילוח הסופי למחנות ההשמדה. בספטמבר 1943 נשלחה אתי הילסום לאושוויץ, שם נספתה.
"הייתי רוצה להיות רטייה על פצעים רבים" כותבת אתי ברשומה האחרונה ביומנה. היא צועדת לקראת מותה בדעה צלולה ומתוך תחושה של שותפות גורל עם בני עמה, המבוססת על תחושה דתית-מיסטית שגילויה הוא משיאיו של ספר זה.
40 שנה המתינו היומנים כמוסים ומוסתרים מעין. משפורסמו - התבהר במהרה שזה אינו עוד מסמך המתעד את תקופת המלחמה, אלא עדות מעצימה ומופלאה בעוצמתה על התעוררות רגשית, אינטלקטואלית ורוחנית של אישה צעירה יוצאת דופן שאיתרע מזלה לחיות בתקופה הזו.