עיון: יהדות/קבלה שנת הדפסה: 1994
אברהם אבולעפיה אומר:
- העברית היא השפה הטבעית היחידה - משום כך בחר בה האל לתורתו.
- השפה היא שיקוף העולם, וידיעתה חשובה אף מידיעת העולם.
- התורה שבעל פה עולה על התורה שבכתב משום שהיא שכל בלבד ללא דמיון.
- שבע דרכים לפירוש התורה : מהפשט המכוון להמון, דרך המשל, החידה והאלגוריה הפילוסופית, ועד הקבלה הנבואית.
אברהם אבולעפיה מחשובי המקובלים בימי הביניים, נודע כמייסדה של הקבלה הנבואית - זרם מיוחד בקבלה, המורה את הדרך לחוויה נבואית באמצעות טכניקות מיסטיות שונות.
סוגיה מיוחדת בכתביו של אבולעפיה היא תפיסת הלשון על כל היבטיה, והיא מוצעת בספר זה, ביחד עם השקפותיו על התורה ועל השיטות השונות לפרשה.
זהו התיאור הנרחב הראשון של סוג מיוחד של תפיסת טקסט קבלית, שהיא מרחיקת לכת אף ביחס למגמות מודרניות בניתוח טקסטים.
הדיונים מתבססים על מובאות רבות מחיבורים המצויים רק בכתבי יד. מובאות אלה רואות כאן אור לראשונה.
ספר זה הוא השני בסדרת ספרי קבלה שמפרסם משה אידל.
הספר הראשון בסדרה, קבלה: היבטים חדשים, זיכה את מחברו בפרס ביאליק לשנת 1993.
משה אידל הוא פרופסור בקתדרה להגות יהודית על שם מקס קופר, החוג למחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית, ירושלים.