"פועם בגאווה ובזעם", הניו יורק טיימס
פיסת היסטוריה מרהיבה ומרתקת, המגוללת את הפעולות יוצאות הדופן של נשים יהודיות עשויות ללא חת, שהיו ללוחמות מחתרת בגטאות.
הן היו עדות למעשי רצח מצמררים של בני משפחתן ושכניהן, ולמחיקה של הקהילות שגדלו בהן. בתגובה, החליטה קבוצת נשים יהודיות פולניות חסרות מורא, חלקן נערות, לקחת חלק משמעותי בהפיכתן של תנועות נוער מקומיות לתאי התנגדות לנאצים. כשהן מצוידות באומץ, בתושייה ובעצבי פלדה, שיחדו "נערות הגטו" הללו שומרי גסטפו, החביאו כלי נשק בכיכרות לחם ובצנצנות ריבה וסייעו בבניית מערכת תת-קרקעית של בונקרים. הן השתמשו במראה הארי שלהן כדי לפתות חיילים גרמנים ואף הביאו למותם. הן הפציצו קווי רכבת ששימשו את הגרמנים, חיבלו באספקת המים העירונית וכנגד כל הסיכויים הצליחו להשיב מלחמה שערה
זהו סיפור אמיתי ובלתי-נשכח על מאבק לחופש, על אומץ בלתי-רגיל, על חברות וסולידריות נשית, ועל אקטיביזם נשי חריג ופורץ דרך לתקופתו - מורשת הקרב של הנשים שלא ויתרו ולא הסכימו ללכת כצאן לטבח. בכתיבה חדה, בהירה וקולחת מחד, ומרגשת ואינטימית מאידך, מצליחה ג'ודי בטליון לצייר תמונה מדויקת של מערכות היחסים בין הלוחמים והלוחמות, של האתגרים היומיומיים שניצבו בפני המחתרת ושל השימוש המבריק שעשו הלוחמות ביתרונות המובנים של המגדר שלהן.
בנות המחתרת היה לרב-מכר בינלאומי, וזכויות העיבוד שלו לסרט נרכשו על ידי סטיבן שפילברג.
ג'ודי בטליון, נכדה לניצולי שואה, נולדה במונטריאול והיא דוברת אנגלית, צרפתית, עברית ויידיש. עבדה כאוצרת במוזיאון וכמרצה באוניברסיטה, ובאמתחתה ספרים ומאמרים רבים שראו אור בבמות המובילות בעולם. היא מתגוררת בניו יורק עם בעלה ושלושת ילדיה.