סעודה אחרונה בקיבוץ - צבי אלחייני

במאה ה־20 – עידן פריחתה של התחבורה הציבורית – קמו חברות ספנות, נמתחו עוד ועוד מסילות רכבת ונכבשו דרכים חדשות. אלה אפשרו לרבּים לנוע בין ערים, מחוזות וארצות במחיר שווה לכל נפש ובקלות גדולה מתמיד וזימנו מפגשים בין חברות ומעמדות שונים. כיצד השפיע הדבר על יהודים ברחבי העולם ובישראל?

אסופת מאמרים זו ממלאה את החסר בחקר הניעוּת והשפעותיה על המרחב היהודי. היא בוחנת את השלכות התחבורה הציבורית על חייהן הפנימיים של קהילות היהודים הפזורות במקומות שונים, ועל קבוצות מסוימות בקִרבָּן; מתמקדת בחוויות הייחודיות של יהודים בהשתמשם בתחבורה ציבורית בימי שגרה ובמסעות ההגירה לאמריקה או לישראל; בוחנת את ייצוגיה התרבותיים של התופעה ומבררת את השפעותיה על היחסים בין קהילות של יהודים ברחבי העולם.

התחבורה הציבורית במאה ה־20 זימנה יחדיו קבוצות הגמוניה וקבוצות שוליים בחברה, והיה בכוחה להגדיר מחדש את מערכות היחסים ביניהן. היא בנתה יחסים וגשרים בין קהילות יהודים שונות ולעתים הדגישה מאפייני תרבות נבדלים. לתחבורה הציבורית היו גם היבטים לאומיים. להקמת מערכת תחבורה ציבורית יהודית עצמאית בארץ ישראל המנדטורית ובמדינת ישראל היו מניעים לאומיים, וכמו כל מערכת לאומית, גם לה יש מאפייני זהות ומקום.

כך, בין תחנותיו של ספר זה נחשפת היסטוריה רב־קולית ומרובדת של התחבורה הציבורית כמרחב חברתי, תרבותי ורגשי חשוב, אך שקוף לעינינו, בחוויותיהם של יהודים בעת החדשה. היה זה מרחב של תנועה, מפגש, ניידות והדרה, ששיקף את תהפוכות הזמן, וההתמקדות בו מאפשרת התבוננות אחרת בהיסטוריה היהודית.

כשהייתה בת 13 חלמה יפית שיהיה לה דוכן שבו תמכור לחבריה ספרים, עם צלוחית ועליה עוגת גבינה. כשהיא חגגה 63 היא מימשה את חלומה כנגד כל הספקנים, רכשה את רשת סטימצקי והפכה אותה לסיפור הצלחה.

בין לבין היא הייתה ילדה מרדנית מבני־ברק, נערה שהעזה לקבוע גבולות משל עצמה ואישה שפרצה למעלה וקדימה, גם בעולמות גבריים - כשהיא אומרת את דעתה באופן ישיר וללא חשש לעשות את הכול הפוך.

הספר המבוסס על שיחות עם ג. יפית מגולל פרשת חיים שאין שניה לה ומהווה בית ספר לצעירים וליזמים. דיבורה בגובה העיניים הוא גם שיעור לחיים לנשים ולגברים המתמודדים עם סוגיות של מראה חיצוני, ביטחון עצמי ותוהים מה היא מידת החוצפה הנדרשת להצלחה.

אף שלא נולדה עם גנים של יופי קלאסי וייחוס פיננסי, בחרה יפית להפוך חסרונות למקור כוח. בדברים שהספיקה לספר טרם מותה, היא חושפת כישלונות והצלחות. פרקי הספר מתארים את הדרך בה בחרה להסתער על החיים ועל הנתיב שחייב אותה לנפץ תקרות בזו אחר זו.

יפית נכנסה מדי ערב למיליוני בתים בישראל, ויותר מזה – למיליוני לבבות. חוכמת הלב הייחודית של יפית שואבת את קוראי ג. למסע מפתיע ומעורר השראה, שמשלב נוסחאות עסקיות, אנושיות ורוחניות ואשר עשוי להוות נקודת מפנה בחיי רבבות קוראיו.

לא הרגשתי אישה בעולם של גברים. זה לא מעניין אם עשרים גברים חושבים על פתרון אחד ואישה חושבת על פתרון אחר. מבחינתי היינו בחדר עשרים ואחד אנשי מקצוע שהתווכחו ביניהם.
יפית גרינברג