התחבר | משתמש חדש | אורח/ת | מעקב הזמנותרכישת Gift Cardרכישת Gift Card
לוגו דני ספרים
שירות ומכירות
02-6248293 
(0)
משלוח מוקפד ואכותי בחינם ! ברכישה של 199  לנק' מסירה, ובקנייה מעל 249 ₪ משלוח בחינם עד הבית !
באתר זה ניתנת לעיתים הנחות על המחיר הקטלוגי. הנחות אלו אינן מבצע. מבצעים מתקיימים מעת לעת לתקופה מוגבלת, כמפורסם באתר ובהתאם לתקנון.
  • סעודה אחרונה בקיבוץ - צבי אלחייני

סעודה אחרונה בקיבוץ - צבי אלחייני

מק"ט מוצר: 050000002108
סעודה אחרונה בקיבוץ: האדריכלות הברוטליסטית של ארנונה אקסלרוד.

חדרי אוכל בתכנונה של ארנונה אקסלרוד (2019-1935) שירתו ועודם משרתים קיבוצים ברחבי הארץ,

מכפר גלעדי שבאצבע הגליל ועד גְרוֹפית שבערבה.
בתור הזהב של התנועה הקיבוצית, באמצע המאה שעברה, היו חדרי האוכל מעוז חיי הקהילה בימים של שִגרה ושל חג.
תחת ידיה של אקסלרוד פותחו מבנים אלה ושוכללו בהתאם לצורכי השעה, מגבלות המימון, נתוני השטח והקִרבה לגבולות המדינה.

בשנים שבהן אידיאות ופרקטיקות של שימור טרם התגבשו בתודעת התכנון בישראל, אקסלרוד ניגשה לבניינים שתכננו אבות האדריכלות הארצישראלית, ועטתה עליהם - או העמידה במקומם - מבנים תקיפים ממורשת המודרניזם המאוחר והברוטליזם. מזיגה של סוציאליזם ופרגמטיות, קווים רכים לצד צדודיות בניין עזות, שׁוֹרה על עולמה המקצועי של אקסלרוד ומנשבת גם בספר זה, המכנס לראשונה את עבודתה ומרחיב את מדף הספרים העוסקים בגילומו הבנוי של הרעיון הקיבוצי והשיתופי.

מחבר/ת צבי אלחייני / מיכאל יעקובסון
מק"ט מוצר 050000002108
שם יצרן אסיה
זמן אספקה 4-8 ימי עסקים

אולי יעניין אותך גם

  • "נו?" בדיור מוגן - יוסי יזרעאלי

    יוסי יזרעאלי הוא מבכירי יוצרי התיאטרון בישראל. הצגותיו בארץ – מעוץ־לי־גוץ־לי ב־;1965 בתיאטרון הקאמרי (ההצגה מועלית עד היום על־פי גירסת ההצגה המקורית של יזרעאלי) עד קפקא ב-2024 בתיאטרון יפו – זכו בפרסים רבים והועלו במיטב הפסטיבלים בעולם. יזרעאלי הוזמן על ידי ארתור מילר לביים את ציד המכשפות בברודווי, ושימש כמנהל האומנותי של תיאטרון 'הבימה' ושל תיאטרון 'החאן' ומשמש עמית אומנותי בתיאטרון 'תמונע'. יוסי יזרעאלי הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטאות מובילות באירופה ובארה"ב. זהו ספר שיריו מס' 13. הבהרה – יוסי יזרעאלי אינו איש תיאטרון שגם כותב שירה כי אם משורר שגם יוצר בתיאטרון.

    המחיר שלנו: 61.60
     
  • המחתרת המשפטית
    מה לעורכי דין בתקופת המנדט ולמחתרות? מה בין אלה שפעלו באולמות בתי המשפט ובמשרדים ובין אלה שעסקו בהעפלה, בהתיישבות או במאבק מזוין? הייתכן שלמעשה פעלה בארץ ישראל מחתרת עלומה נוספת, מחתרת משפטית?
    מחקרו השיטתי והמקיף של שמעון-ארז בלום, המבוסס על מקורות ארכיוניים, מסמכים רשמיים ועדויות, מתמקד בעורכי הדין היהודים שפעלו בעשור האחרון ורב-התהפוכות לקיומו של המנדט הבריטי בארץ ישראל, ומגיע למסקנה שאכן, גם את פועלם אפשר לכנות 'מחתרת', הלוא היא 'המחתרת המשפטית' העלומה.
    עורכי דין בולטים בקהילה המשפטית באותו הזמן עמדו לצד ההגנה, האצ"ל, לח"י וארגונים ציוניים טרום-ממלכתיים נוספים, השתלבו במאבק הלאומי הסוער שהתחולל בארץ ישראל בשנים 1947-1938 ופעלו במעין מחתרת משלהם. בלום מתמקד בשבע פרשות חשובות שבהן יעצו וייצגו עורכי דין ציוניים נאשמים במשפטי המחתרות, ההעפלה והקרקעות, ודרכן דן בסוגיות של אתיקה מקצועית, משפט ולאומיות ובדרכי פעולתם. עורכי הדין הללו נרתמו לשנות את יחסי הכוח, את ההייררכיות ואת הסדר החברתי המפלה שהתקיים אז בארץ ישראל, אף שלא אחת הזדהותם האידאולוגית ומחויבותם המקצועית לא התיישבו זו עם זו. עורכי הדין מקס זליגמן, מקס קריצ'מן, דב יוסף, פיליפ ג'וזף, יעקב שמשון שפירא, מרדכי עליאש, אשר לויצקי, דוד גויטיין, יעקב סלומון, אהרן בן-שמש ואחרים התמודדו עם דילמות מעשיות הרות גורל ונדרשו להכריע בהתנגשויות בין חוק ומשפט, מטרות הציונות ומוסר.
    הנהגת היישוב ראתה במשפט כלי בעל חשיבות מעשית במאבק הלאומי במרבית תחומי פעילותו. חברי המחתרת המשפטית ייצגו את העניין הציוני גם כאשר הייתה זו בבירור עשייה בלתי חוקית או על גבול החוקיות, וסייעו למאבק הציוני בתושיה ובכישרון משפטי.
    המחיר שלנו: 78