אסופה ראשונה בעברית של כמה מהיפים שבסיפוריו של סעאדת חסן מנטו, אמן הסיפור הקצר באורדו.
הסיפורים לקוחים היישר מתוך המציאות הפוליטית הכאובה של חלוקת הודו ופקיסטן – גנובים "מהכיס", הוא כותב.
מנטו, שחייו האישיים נקרעו בחלוקה העקובה מדם, מתבונן באנשים הקטנים – עניים, מופקרים, משוגעים, פורעי חוק – במבט נוקב, מחויך ומתריס.
גם כשהם נמחצים תחת כוחם ההרסני של גבולות לאומיים, מגדריים ודתיים, בסיפוריו של מנטו הם זוכים בסופו של דבר לרגע של ניצחון.
סעאדת חסן מנטו (1912–1955) נולד בהודו למשפחה מוסלמית קשמירית וחי רוב חייו הבוגרים בבומביי.
לאחר החלוקה של תת-היבשת ההודית ב-1947 נאלץ להגר לפקיסטן יחד עם מיליוני פליטים מוסלמים כמותו.
שם, בעוני ובדידות, כתב כמה מיצירותיו הגדולות ביותר, שתיארו בקול אירוני וכואב את השבר שחוללה החלוקה.