מידברן יצר הטוב - ראם שמואלביץ

סיפורה של חטיבת השריון 188 – החטיבה שלא היתה אמורה להיות שם.

בשעה 06:29 ב-7 באוקטובר 2023, השבת הנוראה, עסקו כוחות חטיבת השריון 188 בפעילות מבצעית ביהודה ושומרון ובגבול הצפון. בסוף אותו היום, 20 טנקים ושני כוחות חי"ר של החטיבה היו פזורים לכל אורך העוטף – נלחמים, הורגים עשרות מחבלים ומצילים מאות אזרחים בשדרות, בבארי, בכפר עזה, בנחל עוז, בסופה ובכיסופים.

"משום מקום התחלתי לשמוע על כוח טנקים שבא לקראתי", סיפר אחר כך מפקד הגזרה הדרומית של העוטף. "התחושה היתה שיש פתאום מול מי לעבוד. לא היו הרבה כוחות כאלה, אם בכלל, באותו יום".

בכתיבה קולחת ועשירה בפרטים, ובהתבסס על שיחות עם יותר מ-100 קצינים ולוחמים, מביא רונן וודלינגר את סיפורה של חטיבת השריון 188 ב-7 באוקטובר וביממות שאחריה, שעה אחר שעה. הוא מספר על קרבות לטיהור מוצבים, על היתקלויות פנים אל פנים ועל חילוץ אזרחיות ואזרחים מהתופת. לצד זאת, הספר גם נכנס לתוככי הטנק ושופך אור על ההווי – השיחות, הפחדים, התסכול, ההומור – שיוצר צוות של ארבעה שריונרים שנלחמים במשך שעות בתוך מפלצת של 80 טון ברזל.

רונן וודלינגר הוא איש תקשורת ומנהל התוכן של פרויקט ההנצחה הדיגיטלי "כאן 7.10.360" מבית תאגיד השידור הישראלי.

גנבו לי את המדינה. מי גנב למי? מי היו הבעלים של המדינה? מי הקים אותה ולמי יש עליה זכויות? למה הטענות הללו נשמעות כיום, ומי משמיע אותן? מאז המהפך הפוליטי ב-1977 השאלות הנוקבות הללו רק הולכות ומתחדדות.

בליל 4 בנובמבר 1995, לאחר רצח ראש הממשלה, יצחק רבין, זעק מנכ"ל משרדו, שמעון שבס: "הלכה לי המדינה". כמעט 30 שנה אחרי, עם התגשמות הסיוט שלנו, אזרחי ישראל, הקריאה הזאת הופכת לכתובת מהדהדת על הקיר: אנחנו צעד אחד לפני התהום.

שבס, ממקימי ההתיישבות ברמת הגולן, שלחם במלחמת יום הכיפורים ואיבד בה אין-ספור חברים, שהיה ליד ימינו של רבין המנוח, בוחן בספרו החדש את הדרך שעברנו ממדינה משגשגת, מצליחה ומלוכדת, לאוסף של פלנגות מסוכסכות במדינה שמשאביה נגזלים לצורך מטרה אחת ויחידה: ההישארות והאחיזה בשלטון.

כמי שעמד בכל צומתי קבלת ההחלטות והכיר מקרוב את מנהיגי המדינה, שבס מזהה את שורשי הבעיה וגם מספק פתרונות אפשריים למה שיכול, אולי, לשוב ולחבר בין זרמים פוליטיים שונים ולהציל אותנו מקצו של החזון הציוני.