האם אתם מרגישים שאתם חייבים לרזות? האם אתם חושבים שהרזון מגלם אושר, בריאות הצלחה וכבוד?
האם אתם נמצאים בעיצומו של תהליך הרזיה, אבל מוצאים את עצמכם חושבים בחרדה על ההשמנה שבאה לרוב בעקבות הירידה במשקל?
רוב הסיכויים שעניתם על מרבית השאלות הללו בחיוב, ואין זה פלא. רבים הם השבויים בתפיסה שרזה הוא טוב יותר, בריא יותר ויפה יותר, ואילו השמנה היא מחלה נוראה - מגיפה שחייבים להילחם בה.
אין בדבריי כדי לתת לגיטימציה להשמנה או לשלול את הרווחים הבריאותיים שיש לאכילה בריאה ולחיים פעילים, נהפוך הוא. אך לדעתי ערך הרזון והמרדף אחריו מחד, ומגיפת ההשמנה המשתוללת מאידך, יצאו מפרופורציה, והמסרים “רזה זה טוב יותר” ו”כולנו יכולים וצריכים להיות רזים” מעוותים.
כיצד, אם כן, נִשבו כה רבים בתפיסות הללו? למי יש אינטרס להשריש אותן ומי מרוויח מהן?
כולנו אנשים אמיתיים הוא ספר אמיץ בגישתו, המעז להשמיע קול אחר אל מול תעשיית הרזון והדיאטות.
זהו ספר הפונה אל כל אותם אנשים המצויים במעגלי הרזיה השמנה. אנשים החשים באופן תמידי רגשות אשם זילות וכעס עצמי ומשוכנעים שכישלון הדיאטה הרובץ לפתחם הינו תוצאה של חוסר שליטה וכוח רצון.
ספרה של איילת קלטר מעביר מסרים חדשים אשר נחשבים במובנים רבים מהפכניים. הוא ראשון בסוגו בארץ ונכתב על ידי דיאטנית קלינית מוסמכת שהייתה חלק מתעשיית הדיאטה ובחרה להגיד - לא עוד.
בספרה מזמינה קלטר את הקורא לדיאלוג אחר עם האוכל, האכילה והגוף.
היא הופכת את האכילה לשפה של חופש, בחירה והקשבה ומובילה את האדם לתוך דיאלוג האכילה הפרטי שלו ואחר־כך אל דו־שיח דומה מול ילדיו.
קלטר כתבה את הספר מתוך צורך אמיתי להיפגש עם ה"אני" שלה הן כאשת מקצוע והן כאמא לילדים החיים בחברה המקדשת רזון.
כך בחרה להתמודד עם בעיית ההשמנה בחברה שאינה נותנת מקום לשונות הטבעית; חברה ששכחה זה מכבר מה זה לכבד את האדם ולהוקיר ולכבד את האחר; חברה ששכחה אכילה נורמלית מהי. ספר זה נכתב כדי להראות שאפשר גם אחרת.
איילת קלטר היא דיאטנית לא קונבנציונלית המתמחה בטיפול בהשמנה והתנהגויות אכילה והמובילה בארץ שיח מקצועי, חברתי וטיפולי אחר בנושא ההשמנה.
קלטר מנהלת את המרכז לטיפול ולימוד שפת האכילה ואת התוכנית "דיאלוג האכילה" – בית הספר ללימודי השמנה, המרכז האוניברסיטאי, אריאל.
ספרה הראשון כמה שוקל האושר - על אוכל, גוף ונפש, יצא בהוצאת ידיעות אחרונות.