ויקטוריה נולדה בראשית המאה בחצר צפופה של משפחה אחת ברובע היהודי של בגדאד. מלידתה מזומן לה גורל של בת אנאלפבתית בסביבה שגברים מושלים בה.
בלי כחל ושרק מספר המחבר סיפור רב עוצמה על יושבי החצר הזאת ועל חייהם המחוסרים פרטיות בכל יצריותם.
בתוך כך עולה דמותה של ויקטוריה הילדה, הנערה, האוהבת, האשה, האם, בשמחתה ובסבלה, כשהיא עושה את דרכה מראשיתה בימי התורכים ומלחמת העולם הראשונה,
ועד אחריתה ברווחתה של דירה ברמת-גן של ימינו, בזמן שהיא האם הזקנה של משפחה ישראלית ענפה.
בעצמה יתרה מתבלט בתוך כל אלה הסיפור המרתק והמדהים של חיי נישואיה ואמהותה, והקורא הנפעם נוכח שהוא מלווה את דמותה של אשה מופלאה.