מומנט מוסיקלי הוא אחת הפנינים הנדירות, הקלאסיות כבר, של הסיפורת העברית.
הספר, על ארבעת סיפוריו-פרקיו - שכולם שלבים בביוגרפיה של אותו 'אני', החל מגיל שלוש בערך ועד סוף ימי התיכון – יכול להיחשב חלק א' של הרומאן התגנבות יחידים.
כל אחד מסיפוריו מגיע לפורקנו באיזו "שערוריה", שהמספר אינו מעורב בה, והוא צופה בה רק משוליה:
הפיאסקו של הצגת התרנגולת בעלת שלוש הרגליים;
הריקוד של אחותו של הנריק עם החייל הבריטי השיכור;
המריבה של הוריו של יורם על בנם (האם יהיה כנר, או יקבל מאביו את סמל הפלמ"ח);
או דהירתו של פסח העירום במדור הבנות של צריף הגדנ"עים.
אבל אירועים דראסטיים אלה הם רק העצמה מוסטת של המוקד האמיתי, כי מומנט מוסיקלי הוא ספר על "התהוותו" של ה'אני ' הפרטי, על הבשלתה של העצמיות הנפרדת.
יהושע קנז מתאר את הילדות והנעורים כמצב מתמשך שבו "חיינו הרגילים הופרו ללא תקנה", וכפרידות חוזרות ונשנות "אל תוך עצמי" מסדרים ושייכויות למיניהם - מן הסדר של המשפחה וגם מן ה"אנחנו" שבחוץ: כל אלה הופכים זרים, אחרים.
אבל ה'אני' החמקמק והסודי, האחר בכל פעם, אף הוא נתפס ל"בעליו" כרצף משתנה ורב-קולי של אחרים – הן בהווה שלו והן מנקודת-ראותו של הסופר המבוגר, המלווה את הספר.