7 ההרגלים של נישואים אפקטיביים במיוחד

תיאודור הרצל חוזה המדינה, הלך לעולמו ב-1904, והוא בן 44 שנים. כעבור שלוש שנים הלכה לעולמה גם רעייתו ז'ולי לבית נשאואר, בגיל 40. לבני הזוג הרצל נולדו שלושה ילדים: פאולינה, הנס וטרודֶה. גורלם של הצאצאים לבית הרצל היה מר. כולם סיימו את חייהם בנסיבות טרגיות ובטרם עת. פאולינה נפטרה בבורדו שבצרפת ב-1929 בגיל 39, מכורה לסמים וחולת לב. שלושה ימים לאחר מותה אחיה הנס, שסבל מבעיות נפשיות כל ימיו, התאבד בירייה. השניים נקברו יחד. הבת השלישית, טרודה, נישאה ונולד לה בן, נכדו היחיד של הרצל. גם טרודה סבלה מבעיות נפשיות ואושפזה תכופות. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה היתה מאושפזת כחולה כרונית ובהמשך הועברה למחנה הריכוז קונילמליםטרייזנשטט, שם נספתה ב-1943. בת 50 היתה במותה. בנה היחיד, סטפן תיאודור נוימן, נשלח לפני המלחמה לאנגליה ובהמשך שירת בצבא הבריטי ובקהילת המודיעין. ב-1946, משנודע לו מה עלה בגורלם של הוריו, התאבד בקפיצה מגשר. בן 28 היה במותו.

סיפורה האישי של משפחת הרצל חושף חיי נישואים אומללים של ההורים וגורל מר ואכזר של צאצאיהם. קשה להאמין שמקבץ כזה של אירועים טרגיים פקד משפחה אחת, ולא סתם משפחה מן השורה, אלא את משפחתו של מי שכונה "מלך היהודים", האיש שחזה את המקום שישמש כבית ליהודי העולם וילדיו שלו היו לנסיכים ללא בית.

"אמא, אין ברירה, מוכרחים לעזוב", הפצירה בת הקיבוץ באימהּ בבוקר ה-7 באוקטובר. השתיים, כמו כמעט כל תושבי חניתה והיישובים בגבול הצפון, עזבו את ביתן בלב כבד. קהילות שלמות נעקרו ונדדו ברחבי הארץ. ישראל יצרה בשטחה הריבוני רצועת ביטחון ריקה מתושבים – אירוע חסר תקדים בתולדות הציונות. במשך שנה נכתשו היישובים הנטושים באש חזבאללה. בצפון שררה תחושה כבדה של הפקרה.

חניתה נוסדה במאמץ עצום של התנועה הציונית, במטרה להבטיח את גבול הצפון של המדינה היהודית העתידית. במלחמת השחרור, פונו ילדי חניתה ברפסודה לחיפה, מחשש לפלישה מלבנון. הילדים הללו, כיום סבים וסבתות, לא העלו על דעתם, שלאחר יותר מ-70 שנה, שוב ייאלצו לעזוב את הבית לחודשים ארוכים.

הבית בקצה המדינה פורשׂ את הסיפור המטלטל של חניתה מיום הקמתה, סמל ההתיישבות של חומה ומגדל, ועד הפינוי הגדול, המלחמה הקשה בצפון והחזרה המרגשת הביתה. זהו סיפורה של קהילה שורשית, מלח הארץ, ושל כיתת הכוננות הנועזת של חניתה – היחידה שהתעקשה להשאיר בידה את הנשק והצילה את הקיבוץ משריפות ענק במהלך המלחמה.

מדוע הוחלט על פינוי הצפון ונטישת כל היישובים? מדוע הפינוי נמשך זמן כה רב? מדוע פתחה ישראל בלחימה עוצמתית מול חזבאללה רק כשנה לאחר הפינוי? מה משמעות הפינוי ביחס למושכלות היסוד של הציונות והתנועה הקיבוצית? ואילו אתגרים עומדים בפני הקהילות עם החזרה הביתה?

ניצן הורוביץ הוא עיתונאי, יוצר דוקומנטרי ופרשן לעניינים בינלאומיים. לשעבר שר הבריאות וחבר הקבינט, חבר כנסת ויו"ר מרצ. זהו ספרו השני על מלחמת 7 באוקטובר. ספרו הקודם, לכודים – מיגונית הגבורה בצומת רֵעים, זכה לשבחים בישראל ובאירופה.

בשותפות עם יד יערי ויד טבנקין.