גבר שעזב את ירושלים הבוערת עם אשתו וילדיו והיגר לאמריקה, מקבל - אחרי שנים של ניתוק מוחלט מהוריו ומאחיו - הודעה מאביו: "אני בבית חולים".
הוא עולה על מטוס כדי ללוות אותו במחלתו ומתעמת עם עברו וגם עם חייו בהווה, בצלן של שתי פרידות טראומתיות:
זאת שכבר אירעה, הפרידה הכפויה מטירה שבה נולד וגדל; וזאת שצפויה, הפרידה האחרונה מאביו.
מדוע נידו אותו בני משפחתו?
ומדוע גם בארצות הברית הוא נאלץ לחיות בבדידות מוחלטת, מורחק על ידי אשתו מביתם המשותף?
ואיך כל זה קשור לכך שלפני שנים רבות כתב סיפור קצר על נערה בשם פלסטין?
חשבון הנפש שהוא עורך ליד מיטת אביו בבית החולים, בעברית ובערבית, יהיה מסע מכאיב וגם מתעתע – שכן הגבר הזה הוא סופר המתפרנס מכתיבת ספרי זיכרונות של אחרים, ובכתיבתו לעולם אין לדעת מה אמיתי ומה כוזב, אילו זיכרונות שלו ואילו של אחרים.