עיילה, הגיבורה הבלתי נשכחת מ-שבט דוב המערות חוזרת.
עיילה וידידה, חרש הצור הבלונדי, גבה הקומה, יונדאלאר, רוכבים על גבי סוסיהם, חוצים את הערבות והמישורים סחופי הרוח, חשופים לאימת השלגים הכבדם והקור העז, חולפים על פני קרחוני העד הענקיים של עידן הקרח, במסע ממושך ומפרך.
הם נתקלים באויבים נקמניים חורשי רעתם, נחלצים מיד שבט נשים אכזריות, מתמודדים עם איתני הטבע הזועפים.
הופעתם של עיילה ויונדאלאר מעוררת השתאות, מקסימה ומאיימת כאחד. האשה הצעירה, הרכובה על גב סוסתה ויני, השולטת בזאב מאולף, מדהימה את בני שבטי הציידים שעדיין לא יודעים לביית בעלי-חיים.
הם נשבים בקסם המיסתורין של כישוריה המופלאים. היא קולטת את שפתם כהרף עין, היא נושאת מרפא בשיקויים שהיא רוקחת, היא "אחרת".
תוך כדי המסע הולך ומתהדק הקשר האמיץ בין עיילה ליונדאלאר. הם מגלים את סוד האהבה, את להט התשוקה ואת העומק המופלא שבתענוגות האם.
למסעם המשותף נוספת מטרה חדשה: הם מבקשים לעצמם מקום שבו יוכלו לחיות יחדיו ולקרוא לו "בית".