צמד שוטרים מוזעק באישון לילה לדירתה של איה אבישר, גרושה בתחילת שנות הארבעים לחייה.
בצהרי אותו יום, עיליי שחר, הגרוש שלה, מופיע בדירה שבה התגורר בעבר איתה ועם ילדיהם, ותובע ממנה לשקול מחדש את הגירושים. או למעשה, לחזור בה מהם. ועד אז - איה נשארת בדירה ולא יוצאת ממנה.
הדרמה שמתחוללת בדירה בין איה לעיליי - דרמה שנעה בין גילויי אהבה לבין כעסי עבר, התחשבנויות, איומים ואלימות - נמסרת דרך הגרסאות השונות של שניהם להתרחשות, על כל השאלות שהן מעלות:
למה איה מאפשרת לעיליי להישאר בדירה?
ואם נוכחותו נכפית עליה, מדוע הוריה מצדדים דווקא בו?
אמנם כבר יש לאיה זוגיות חדשה עם ורד, אך האם היא באמת המשיכה הלאה?
ומצד שני: האם עיליי אכן מתחרט על הגירושים, או שאולי הוא מונע על ידי אינטרסים אחרים לגמרי? ומה בדיוק קרה בינו לבין ליה, בת זוגו הצעירה?
הדיירת הוא רומן פסיכולוגי בעל אלמנטים של סיפור בלשי, שבו הסכין שמופיעה במערכה הראשונה - סכין מטבח שעיליי קנה לאיה - נשלפת במערכה האחרונה.
אבל נגד מי היא מכוונת ולאיזו מטרה?
ואילו מבחינה פסיכולוגית, הרומן שלפנינו הוא מפגן מרשים של ערעור המציאות, שממחיש עד כמה מסובך לדעת מבחוץ מה באמת קורה (או לא קורה) בין בני זוג בין קירות ביתם.