ציביליזציות גוועות - יד שניה

"כשם שהאנגלים שמרו בשעה ההיא על קור רוחם ועל הכרתם שהניצחון הסופי יהיה להם, כן חש אף אני בקרבי את אותו הרגש: "אין דבר, אנגלים; מחר יהיה הניצחון לנו. לא ניכנע ולא נאבד, עם ישראל חי. נצח ישראל לא ישקר".

ביום שבת, 29 ביוני 1946, פרצו למרפאתו של ד"ר זאב בנימין פון וייזל בגדרה חיילים בריטים ובידם צו מאסר. האשמה: מרידה בכתר. הוא נלקח, יחד עם שאר מנהיגי היישוב שנאסרו ב"שבת השחורה", לכלא לטרון, שם הוחזק במשך 92 ימים. הדבר היחיד שהורשה לו לקחת היה מכונת הכתיבה, ובעזרתה כתב את היומן שאתם מחזיקים בידכם – מלאכה שהתמיד בה גם במשך ארבעת השבועות שבהם שבת רעב והגיע עד שערי מוות.

זהו מסמך היסטורי יוצא דופן, מסעיר ונוגע ללב על המאבק הציוני, על השאיפה האנושית לחירות ועל הנכונות להקרבה עצמית למען המולדת. בעידן שבו אנו מבקשים להיאחז מחדש ברוח תש"ח, פון וייזל מציג שילוב מופתי של אדם בעל חזון עמוק המוכן להיאבק ללא פשרות למען עתיד העם היהודי.

● איך הצליח פון וייזל לשרוד כמעט חודש של שביתת רעב?

● מדוע איימו האסירים החרדים לסגור את מטבח המחנה?

● מה הייתה הדרך הטובה ביותר לסילוק הכובש הבריטי?

● וכיצד שמר הרופא הרוויזיוניסט על עיקר אמונתו: למנוע פילוג בקרב העם היהודי?

ד"ר זאב בנימין פון וייזל (1896–1974) היה רופא, מלומד ופעיל ציוני, ממקימי התנועה הרוויזיוניסטית, שנודע בעמדותיו הבלתי מתפשרות לגבי זכותם של היהודים למדינה חופשית. פון וייזל חיבר מאמרים וספרים רבים בתחומי הרפואה, ההיסטוריה, הציונות והפוליטיקה. יומנו מכלא לטרון הודפס לראשונה בשנת 1947, וכעת רואה אור במהדורה חדשה ומעודכנת.