בתוך הבונקר של היטלר - יד שניה

"נפלא, הישג אדיר. קשה לתאר כיצד אפשר לכתוב טוב יותר ובלשון קריאה יותר על צמיחתה של אירופה מן האפר של 1945. אינני מכיר עוד חיבור על המחצית השנייה של המאה העשרים שמגיע להשיג זה ... יצירת מופת."
איאן קרשו, מחבר הספר "היטלר"
בשנת 1945 הייתה אירופה מובסת. רוב רובה של היבשת נחרב במלחמה - טבח המוני, הפצצות, כאוס - שטחים רבים במזרח אירופה נשלטו בידי הסובייטים והחליפו עריצות אחת באחרת. כיום ברית המועצות אינה קיימת עוד והמדינות הדמוקרטיות של האיחוד האירופי מגיעות עד רוסיה עצמה. אחרי המלחמה מספר את ההיסטוריה העשירה והסבוכה של אירופה מסוף המלחמה עד מלחמת עיראק ובחירתו של האפיפיור בנדיקטוס השישה-עשר, ומעניק משמעות לתולדותיה ולזהותה של אירופה אז ועכשיו.
מלחמת העולם השנייה הסתיימה אמנם ב-1945, אך לפי גישתו של ההיסטוריון טוני ג´אדט, האפילוג של הקונפליקט נמשך זמן רב, ונתן את אותותיו במאה העשרים כולה. ג´אדט בוחן לעומק את מה שעבר בתקופה זו על המדינות משני עברי מסך הברזל, כשהמערב מתקדם עקב בצד אגודל לעבר המזרח, בעוד המזרח מקיים "שלום בין חומות הכלא", עד נפילת הקומוניזם ב-1989, שסימנה את ראשית הסיכוי לשינוי. ספרו המקיף של ג´אדט עוקב אחרי צעדי הקדמה הגדולים ואינו מתעלם מן הפרטים הקטנים אך החשובים בשנים 2005-1945. המחבר דן גם ביחסים הבעייתיים בין ארצות אירופה לארצות הברית בייחוד אחרי תוכנית מרשל, שתרמה להשבת כבודן של מדינות אירופה. המעקב אחרי מהלכי ההיסטוריה של אירופה, כשתרבות וגיאופוליטיקה שלובות זו בזו למארג אחד תוך שמירה על איזון ובהירות נדירה, הוא הישגו הגדול של המחבר.

קיומן של קבוצות מיעוט, וכן המתח והמאבקים בינן לבין אוכלוסיות הרוב, הינם עניין של קבע, שימיו כימי ההיסטוריה האנושית בכלל. אין תקופה היסטורית שלא היו בה מתחים מסוג זה ואין אזור בעולם שתושביו לא התנסו במאבקים כאלה. לכן, במבט ראשון מפתיע להיווכח, שרק לעיתים רחוקות טיפלו בכך היסטוריונים. רק לאחרונה, עם גיבושה של השקפת עולם הרואה בחיוב את הרב - תרבותיות בכל חברה אנושית, ועם גבור העניין של היסטוריונים בנושאים שאינם מגוייסים לחיזוקה של מדינת הלאום דווקא, הולך והופך תחום זה למרכזי. לפנינו חמישה עשר מאמרים שלוקטו ועובדו לפרסום בעקבות כנס של החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז זלמן שזר. המאמרים שלפנינו פורשים משהו משלל האפשרויות הטמונות בחקר המיעוטים, הם מאפשרים הצצה אל עולמות נשכחים ואל מיגוון אנושי מרתק. הם רומזים על מציאותן של בעיות זהות מורכבות ולא מוכרות, ועל הקשיים החוזרים ומתגלעים של חיים הגונים בצוותא. הם מצביעים על תחום שרק מעט מאוד ממנו נחקר בינתיים, ומזמינים אותנו להמשיך ולעסוק בו, ואולי אף ליישם את מסקנותיו בשיגרת חיינו.

עם מסעי הצלב היגרה והתיישבה חברה אירופית בת ימי הביניים בחוף המזרחי של הים התיכון. בכך נפתח פרק של מאתיים שנה שבו הייתה ארץ-ישראל נתונה להשפעה אירופית ושימשה ראש גשר לתרבות המערב במזרח התיכון.
עניינו של חיבור זה באידאולוגיה ובארגון של מסעי הצלב, במפעלם הקולוניזטורי של הצלבנים, בהתנחלותם והתיישבותם, ובייחוד במהותו של הממסד הצלבני לכל גילוייו. מן העימות והמפגש בין הכובשים האירופים ובין האוכלוסייה המקומית, לעדותיה ודתותיה, נוצרו מסגרות קיום ודפוסי תרבות ייחודיים, שנשתקעו בהם מסורות שלטון והנהגה של מזרח ומערב, ובו בזמן נולדו יצירות מקוריות שהשפיעו על תהליכי קולוניזציה ומסגרות קולוניאליות בדורות הבאים.
פרק לעצמו, שנתרחב כדי מונוגרפיה שלמה, יוחד בספר לתולדות היישוב היהודי במאתיים שנות שלטון הצלבנים בארץ ישראל. בפרק מתוארים חיי היישוב למן הכיבוש הצלבני - התגברות העלייה לארץ-ישראל, התהוותן של קהילות חדשות מבני המקום והעולים ממזרח וממערב, יחסי העדות למסורותיהן - ועד הכיבוש הממלוכי של החוף הצלבני והרס היישוב היהודי.
הספר משלים את מחקרו של פרופ' יהושע פראוור, 'תולדות ממלכת הצלבנים בארץ-ישראל' (מהדורה שלישית, מוסד ביאליק: ירושלים תשל"א), אבל הוא עומד כולו בפני עצמו בחקר החברה הצלבנית ותרבותה, דרכי שלטונה, מערך כלכלתה ויחסה לאוכלוסייה המקומית.
איורים רבים, שמקורם בתקופה הצלבנית, ממחישים כאן לקורא את ייחודה ורבגוניותה של החברה הארצישראלית בשלטון הצלבנים.