" לגזע הנורדי יש זכות לשלוט בעולם, ועלינו להניח את זכות-הגזע הזאת נר לרגליה של מדיניות-החוץ שלנו.
האמינו לי, לנאציונל-סוציאליזם בכללו לא היה כל ערך אילו הוגבל לתחומה של גרמניה, ואלמלא הפעיל את שלטונו של הגזע העליון על-פני העולם כולו למשך פרק-זמן של 1000-1200 שנה לפחות. "
המשפט הזה, שאותו הגה אדולף היטלר בשנת 1930, אינו מעיד רק על שיגעון-גדלות ועל דמיון מפותח יתר-על-המידה;
המשפט הזה הוא תוכנית של-ממש. אבל לא רק. כי במשרדי המפלגה של "הרייך השלישי" טיפלו זמן לא-רב לאחר-מכן אישים מוכשרים ביישומה של התוכנית הזו ובאחרות, לתקופה שלאחר הניצחון הסופי.
איך אמורים להיראות גרמניה, אירופה, העולם - אחרי מלחמה עטורת-ניצחון?
את התשובה לשאלה הזאת ניתן למצוא בשפע של תזכירים, של הנחיות, של הוראות - שלא המתינו אלא לשעה שבה יישלפו מן המגירות.
היטלר - וכל מה שהשם הזה מסמל - לא ניצח במלחמה.
לאמיתו של דבר, הוא איבד בה בני אדם, סוסים וטנקים, כמו גם את גרמניה שלו, אחרי שנחל מפלה בים, ביבשה ובאוויר, תבוסה צבאית שאין לה אח ורע - עם מיליוני מתים, עם הערים הגרמניות העשנות, ועם נזק עצום ובלתי הפיך.
ואף-על-פי-כן, לא היו תוכניותיהם של הנאצים לשלטון בעולם יצירי-דמיון.
בתחום שלטונם, שהיה עצום עד-מאוד בזמנו, מימשו הנאצים שורה שלמה של תוכניות ויישמו אותן - תוכניות שהועידו לכלל האנושות, אילו עלה הדבר בידם: כינונו של "שלטון הארים" על-פני האדמה, כינונה של "האימפריה הגרמנית הגדולה".
הספר מתאר את תוכנית-השלבים, שעל-פיה תיכננו הנאצים להשיג את הניצחון הסופי.
אבל ניתוחו של ג'ורדאנו מתמקד בתוכניותיהם של הנאצים אחרי הניצחון הסופי - עד לפרטי פרטיה של כל אחת מהן:
תוכניות השואה היהודית והלא-יהודית; "הסדר החדש של המנצח" שנועד להיות סדר מדיני-כלכלי; ה"גרמניזציה" של המזרח האירופאי; גורלם של האנגלים בבריטניה הגדולה, הכבושה בידי הגרמנים ועוד.