מרגל יהודי באימפריה העות'מאנית: אלתר לוין 1918-1914 מלחמת העולם הראשונה הביאה למיפנה חד בתולדות עם ישראל וארץ ישראל.
כוחות האימפריה הבריטית כבשו את הארץ מידי הסולטנות העות'מאנית.
בריטניה הצילה את היישוב היהודי מחורבן, שיחררה אותו מנוגשיו ונשאה באמתחתה את הצהרת בלפור.
אלתר לוין פעל כמרגל נועז עבור בריטניה במסווה של ידיד ותומך באנשי הצמרת הטורקית.
עזיז בך, ראש הביטחון הכללי של האימפריה העות'מאנית, כתב עליו ש"היה אחד המרגלים המרכזיים שגרמו להרס האימפריה העות'מאנית בלבנט".
לוין יליד רוסיה, אזרח אמריקני שהתגורר בירושלים היה איש עסקים מצליח, מלומד בתחומים רבים ומשורר עברי.
במקביל לסיפור חייו מובאים נתונים על הרקע ההיסטורי, האירועים החשובים והאישים הבולטים שהשפיעו על קורות העם והארץ.
לוין נילכד בידי הטורקים ערב כניסת הבריטים לירושלים, נשלח לכלא דמשק שם ציפה להוצאתו להורג.
הוא שוחרר לאחר שלושה חודשים של עינויים וסבל.
בכלא כתב יומן מפורט.
יומן זה, בכתב ידו, נמצא בעיזבון של אבי המחברת, עו"ד מאיר לאניאדו.
את היומן טרם שזפה עין וקטעים מתוכו מופיעים בספר זה לראשונה.