ג'וני שב משדה הקרב הוא סיפורו של הפצוע האנוש המפורסם ביותר בעולם, סמל לטרגיות ולאכזריות של מלחמות באשר הן.
זהו רומן שובר לב, מהספרים המצמררים שנכתבו אי פעם.
הסיפור מוגש לנו כמונולוג של ג'ו בונהם, חייל אמריקאי צעיר ששוכב בבית חולים ולא מבין מה קרה לו.
הוא לא שומע כלום (חוץ מהמחשבות והזיכרונות של עצמו), לא רואה כלום, ולאט-לאט מבין את חומרת פציעתו, ואילו עוד איברים הוא איבד.
בעודו מעכל את שאירע לו, הוא נזכר באנקדוטות מחייו, צולל בחזרה לרגעים יפים, וחוזר למציאות רק כדי להיווכח שקרה לו אסון נורא - יותר ממוות - ומנסה למצוא דרך לתקשר עם סביבתו.
אי-אפשר לקרוא את הספר הזה בלי לבכות. אם בלב או בקול רם.
עם יציאתו לאור בפרוץ מלחמת העולם השנייה, הפך הספר במהירות לרב מכר עולמי ולקלאסיקה מודרנית.
העולם כולו געש ורעש מרוב הלם מהתיאורים הקשים לצד הזיכרונות המקסימים שעוברים בראשו של האיש, השרוי במצב בלתי נתפס כמעט.
הרומן עוצר הנשימה, הכתוב ביד אמן ובקול ייחודי, העלה לתודעה את המחיר הכבד שמשלמים חיילים;
את הכאב, הפיזי והנפשי כאחד, שנושאים איתם השבים משדה הקרב, ואת מאבקם לחיות חיים מלאים.
טרמבו מדגיש את אנושיותם של כל אותם חיילים שהחברה תופסת כנתון סטטיסטי או ככלי שרת בידי ממשלות.
הם אמנם שרדו את אימי המלחמה, אך היא הותירה את חותמה בגופם ובנפשם.
הספר נכתב ב-1938 על ידי הסופר והתסריטאי זוכה פרס האוסקר דלטון טרמבו, בעקבות מאמר על חייל שנפצע אנושות במלחמת העולם הראשונה ואיך מצא דרך - בעזרת מטפליו - ליצור קשר עם האנשים סביבו.
מאז פרסומו זכה הספר לעיבודים רבים על המסך ועל הבמה. הוא תורגם לראשונה לעברית בשנת 1974 בהוצאת "תמוז", והפך גם כאן לרב מכר מיידי.
כעת הוא מוגש בתרגום עברי חדש ומצוין של יותם בנשלום.