בממואר מרתק ורצוף הרפתקאות, עמי אילון מגיע להבנה שחייו הפטריוטיים גרמו לו לעיוורון כלפי האופן שבו ערערה המדיניות הפוליטית את החברה האזרחית בישראל ובה בעת השפילה ודיכאה את שכנינו הפלסטינים.
" אם ישראל תהפוך לדיסטופיה אורווליאנית ", הוא כותב, " זה לא יהיה הודות לקומץ של תיאולוגים שיגררו אותנו אל העבר האפל. הרוב החילוני הוא זה שיוביל אותנו לשם, כשהוא מונע מפחד ומשתיקה. "
אילון הוא ריאליסט, לא אידיאליסט, ומסקנותיו לגבי הדרך שישראל צריכה לאמץ כדי להשיג שלום וביטחון יחסיים ולקיים את עצמה כמולדת העם היהודי וכדמוקרטיה ליברלית ייתפסו כרדיקליות בקרב רבים מאלה המחשיבים את עצמם לציונים.
אלוף במילואים עמיחי (עמי) אילון, לשעבר לוחם ומפקד בשייטת 13, מפקד חיל הים, ראש השב"כ, חבר כנסת, שר וחבר בקבינט המדיני-ביטחוני. עוטר ב"אות הגבורה" על חלקו במבצע שבו נפצע באי גרין.
כמו כן קיבל את "אות אביר איכות השלטון" על עיצוב הקוד האתי ועל קידום חוק השב"כ.
ב-2002 הוביל יחד עם פרופ' סרי נוסייבה יוזמת שלום שעליה חתמו יותר מ-450 אלף אזרחים ישראלים ופלסטינים. כיהן כיו"ר הוועד המנהל של אקי"ם ישראל במשך 11 שנים. כיום חבר ב"מפקדים למען ישראל" ומכהן כיו"ר הוועד המנהל של המרכז ללימודי ביטחון ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה.