שיריה של
דניאל וייל מבטאים מצבים חווייתיים בוטים, לעתים על סף הזעקה, גם - ובמיוחד - בתחום היחסים בין הדמויות, וגם בין הדמות המתנסָה לבין שכבות שונות של המציאות. בוטוּת
כשלעצמה איננה מתכון להצלחה שירית - מה עוד שהיא עלולה לפרום, או לחלופין לשטח, את הרקמה הטקסטואלית.
אולם בשיריה של דניאל וייל, במבחר הכלול כאן, נמנעות רוב הסכנות הללו, בעיקר בגלל רעננות הטקסט וישירות אקספרסיבית של המבע, הנמנע משגרה.
חוזק המבע כולל גם רבדי קיום ארוטיים ביחסים בין הדמויות, העשויים להתקיים ולהשתקף כאן לא רק בין שני המינים.
פּוֹטֶנְצְיָאל
אֵיךְ אֲנִי
חָשָׁה כְּאֵב
גַּם בִּרְגָעִים שֶׁאֵין בָּהֶם דָּבָר מִלְּבַד הָעֻבְדָּה שֶׁהֵם
בְּנֵי חֲלוֹף
מִסְתַּכֶּלֶת עַל עֲנַף שָׁקֵד מְפֻחָם וְרוֹאָה
פְּרָחִים
עִוֶּרֶת לַכִּלָּיוֹן
" השיר הקצר הזה איננו קשור ביחסים בין אישיים, אלא במצב קיומי כולל, והוא מייצג בתמציתיות את ההיבט החווייתי הנרחב ביותר בכתיבתה של היוצרת. "
גבריאל מוקד
*****
דניאל וייל, ילידת 1996, היא משוררת, מוזיקאית ואמנית ספוקן-וורד.
אלבום הבכורה שלה גורת אריות שפת זאבים יצא בשנת 2022.
לְהִישָׁאֵין הוא ספרה הראשון.