הבית על הגדה

"אבל כל צל הלוא הוא ילדו של האור,
ורק מי שיודע אור וחושך, מלחמה ושלום, עלייה וירידה,
חי חיים אמיתיים."

העולם של אתמול הוא תיאור מרתק ומרגש של תקופה שלמה שחרבה, סגנון ותפיסת חיים שאינם אפשריים עוד. בסגנונו הצח ובהיר המחשבה משחזר צוויג את חיי התרבות של אירופה במחצית הראשונה של המאה העשרים ואת הזעזוע האדיר עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה והשנייה. בעטו הנפלא הוא פורש את היריעה הרחבה של אירופה ששקעה ואיננה עוד, וקשת של אישים אשר גילמו את חיי הרוח והתרבות שלה, בהם הרצל, פרויד, תומס מאן, ג´יימס ג´ויס וארטורו טוסקניני. עם עליית הנאצים עבר צוויג לאנגליה, משם לארצות הברית, ולבסוף התיישב בברזיל, עקור משורש.

העולם של אתמול הוא משל לטרגדיה של אנשי הרוח היהודים־גרמנים במאה העשרים - טרגדיה של אזרח העולם שנאלץ לחיות כיהודי נודד נצחי. את צוואתו סיים צוויג במילים: "אני מברך את כל ידידי; ולוואי ויזכו הם לראות את עלות השחר אחרי הלילה הארוך. אני שחסר סבלנות הנני ביותר, מקדים ללכת לפניהם."

סטפן צוויג (1942-1881), סופר, משורר וביוגרף אוסטרי יהודי, הוא מהסופרים הנקראים בעולם ומאנשי הרוח הנערצים של תקופתו. העולם של אתמול, ספר זיכרונותיו האוטוביוגרפי, נכתב בכתב יד ונשלח אל המו"ל יום לפני התאבדותם המשותפת של צוויג ואשתו השנייה, ב־22 בפברואר 1942. "לאחר שעולם לשוני שקע לגבַּי, ומולדתי הרוחנית, אירופה, משמידה את עצמה, לא נותר לי למען מה לחיות," כתב. שנה אחרי מותו הספר ראה אור.
ספריו של סטפן צוויג תורגמו ל־30 שפות ונמכרו בעשרות מיליוני עותקים. מספריו שראו אור בעברית בהוצאת זמורה־ביתן: קוצר רוחו של הלב, שעות הרות גורל, במבוכת הרגשות, אנשים וגורלות, מרי סטיוארט,
מרי אנטואנט ולילה מופלא. למהדורה מחודשת זו של העולם של אתמול מצורפת אחרית דבר מאת ד"ר גלילי שחר.

"אישה בגוף של גבר שמתלבש כמו אישה. אדם השרוף בגוף חדש מתחכך באחותו עד שהיא מבקשת עוד. נזירה מתאבדת כדי לקבל גוף חדש ולהפוך לכומר.”

גופי הקיץ מאת מרטין פליפה קסטנייט מזמין אותנו לעולם שאינו רחוק מכאן, בו אפילו למתים יש מה לומר. המוות אינו סוף אלא רק שלב נוסף, ותודעות של מתים זוכות לחיים חדשים בגופים שאינם שלהם. רמירו, גבר שמת לפני שנים, חוזר לעולם בגוף של אישה שמנה ושונה לחלוטין ממי שהיה. בין חיי המשפחה שכמעט שכחה אותו, לרשת האינטרנט בה המתים עדיין "צפים", הוא מנסה למצוא את מקומו מחדש.

קסטנייט, הסופר הארגנטינאי הצעיר ביותר שתורגם לאנגלית, כותב מדע בדיוני הומניסטי, ומציע גישה רעננה לנושאים פילוסופים וסוציולוגיים, החוקרים את שאלות המוסר וההשלכות החברתיות והרגשיות של טכנולוגיה המתערבת באופן כה עמוק בקיום האנושי. גופי הקיץ עוסק בשפה נהירה במורכבות של זהות, גוף, זיכרון, אהבה ומשפחה, במציאות עתידנית שאינה בלתי אפשרית, ומבקש מאיתנו לשאול שאלות על מי שאנחנו, על מה שאיבדנו, ומה שעדיין נותר לנו.