מכל הלשונות

האם קיומו של הרוע מערער על קיומו של אלוהים? מהו מעמדם המוסרי של בעלי חיים? האם התיאוריות המדעיות החשובות ביותר אמיתיות או שהן כלי יעיל לניבוי ולהסבר בלבד?

הניסיונות להשיב על השאלות הגדולות של החיים – וגם של המבחנים בפילוסופיה – דורשים טיעון מנומק. רק שלעתים קרובות מדי הטיעון הולך לאיבוד תחת תילים של פרשנות, נקבר תחת ערימות של טקסטים קריאים יותר או פחות.

מהנחות למסקנה סוקר בתמציתיות את עיקריהם של מאה מהטיעונים המפורסמים והמשפיעים ביותר בפילוסופיה המערבית. הוא מתמקד ברעיונות ובהנחות שהובילו ליצירת כל טיעון, פורש בצורה נהירה את המבנה הלוגי שלו ואת המסקנה העולה ממנו. בספר מוצגות דוגמאות לטיעונים מתקופות שונות וממסורות פילוסופיות מגוונות.

הטיעונים נבחרו מתחומים שונים, למשל מטאפיזיקה, אפיסטמולוגיה (תיאוריית הידיעה), פילוסופיה של המוסר, פילוסופיה של המדע, פילוסופיה של הנפש ופילוסופיה של השפה. הספר הוא כלי עזר נגיש וקומפקטי לכל מי שרוצה ללמוד וללמד את התחומים הללו, ולהיחשף לתשתית ההגיונית שבבסיסם.

מייקל ברוס, בעל תואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת סן דייגו, לימד קורסים בפילוסופיה ובמתמטיקה במרכז רובינסון לחוקרים צעירים של אוניברסיטת וושינגטון. מאמרים פרי עטו התפרסמו, בין השאר, בספרים ובכתבי עת.

סטיבן ברבון הוא פרופסור חבר באוניברסיטת סן דייגו. מחקרו מתמקד בפילוסופיה של המאה ה-17, בייחוד בהגותם של ברוך שפינוזה וגבריאל סושון.

מרלין וניג מוכרת לקוראיה כמבקרת קולנוע שאוהבת לאהוב סרטים; בספרה החדש, קולנוע ותודעת המציאות – מסות קריטיות, חושפת וניג את השדה המגנטי של היצירה הקולנועית ואת הקשר העמוק בין קולנוע לפיזיקה, מתוך היבטים פילוסופיים נבחרים, ביניהם: הזמן הלא- סימטרי, המרחב הקדוש של הצופה, החוש המיני, האמת והשקר של הפיזיקליזם, שיפוטי מחשבה ורגש, ועוד. היבטים אלה, אשר אותם היא מכנה ״מסות קריטיות״, מעניקים לקורא כלים מדעיים ואופני מחשבה המדגימים באופן חדשני כיצד נוכל להיחלץ מהצפייה הפסיבית לצפייה אנרגטית מלאת תשוקה, וכיצד באפשרותנו להפוך כל סרט, אפילו כזה המכונה ״רע״, לחוויה מיטיבה.

ספרה של וניג הוא הצעה לדיון מקיף על יכולת השליטה של הצופה בחוויה הקולנועית, לצד תפקידו של הקולנוע בעיצוב המציאות, המבט והשיח התרבותי. ספרה מהווה בחינה חדשנית להשפעת המחשבה, הרגש והתודעה האנושית במהלך הצפייה, והוא מתבסס על מחקרים מתחום הפיזיקה והפילוסופיה.

ד״ר מרלין וניג היא במאית קולנוע ותסריטאית, חוקרת, מבקרת קולנוע ופעילה ציבורית. מבין ספריה "הקולנוע החרדי" (2011); "אז מה היה לנו פה – מחווה לרולאן בארת" (2016); "פאניקה בסגנון חופשי" (2017) ו״קולנוע משלהן – סרטי הגל החדש של הקולנוע החרדי״ (2020).