ניהול הוא שם המשחק.
מבלי להקל בערכן של שיטות-ניהול, מה שקובע באמת הוא המנהיגות.
מידת הצלחתן או כישלונן של חברות עסקיות היא פועל-יוצא של תכונות המנהיגים-מנהלים העומדים בראשן.
כך טוען אנתוני ג'יי ב-תורת הניהול וחוכמת מקיאוולי, ומחיל את עקרונות שיטתו של המדינאי-פילוסוף בן המאה ה-15 על חברות עסקיות מודרניות כמו י.ב.מ; ט.א.וו; ג'נרל מוטורס ואחרות.
מקיאוולי, ששמו נכרך בתככים אפלים ובהזנחת כל שיקול מוסרי בהקשר פוליטי, ניתח בעיות מתוך גישה פראגמטית תועלתנית. הוא בחן נהלים ותכונות שהביאו להצלחות מדיניות בעבר והקיש, על סמך הנסיון המצטבע, מסקנות לגבי ההווה.
אנתוני ג'יי גורס, שביסודו של דבר, תאגידים ומדינות היינו-הך הם. על-כן ניתן להבין חברות עסקיות על-ידי שימוש במושגים היסטוריים פוליטיים, ויש לראות את הניהול כמכשיר של שלטון. הדרך היחידה לבחון ארגונים ואת ניהולם היא לראותם כתופעה, ולא כעניין מוסרי או בלתי מוסרי.
העקרונות הבסיסיים של היוזמה התעשייתית לא השתנו מעולם ויש להניח שגם לא ישתנו כי שורשיהם בטבע האנושי והם מונעים על-ידי דחפים אנושיים, ולפיכך תקפים היום, כפי שהיו לפני 450 שנה.
בעקבות מקיאוולי, גם גישתו של ג'יי היא אמפירית ופראגמטית. כוח, סמכות, שלטון, הם רק חלק מן הנושאים הנידונים באופן שנון, נוקב ופרובוקטיבי ב-תורת הניהול וחוכמת מקיאוולי, שזכה ב-1969, בפרס האקדמיה האמריקנית לניהול.