קרל אובה מגיע לעיר האוניברסיטאית ברגן שבנורווגיה, שם הוא עתיד ללמוד באקדמיה לאמנות הכתיבה כסטודנט הצעיר ביותר בכיתתו.
הוא שוכר דירה, מרהט אותה בריהוט בסיסי ומתחיל לפקוד את השיעורים, נרגש וחדור מוטיבציה לממש את חלומו וליהפך לסופר.
אלא שעד מהרה הוא נאלץ להתפכח מהיומרה ומאשליות הנעורים שלו;
השורות המעטות שהוא מצליח לכתוב בדי עמל בוסריות ורצופות קלישאות, והדבר ברור לא רק לו, אלא גם לסובבים אותו.
גם התנהלותו החברתית מגושמת ומאמציו בזירה זו נוחלים תבוסה אחר תבוסה.
את הבושה והמבוכה שהוא לא מצליח להדוף באמצעות האזנה למוזיקה - הוא מטביע בשתייה עד אובדן חושים.
כשהוא מתאהב וזונח את הכתיבה נדמה לו שחייו הבוגרים מתחילים לעלות על מסלול, אלא שלא חולפים ימים רבים עד ששוב משתלט עליו יצר ההרס העצמי. במקביל תשוקת הכתיבה מתלקחת בקרבו מחדש ותובעת ממנו את מלוא תשומת הלב.