מרד הצועדים - יד שניה

יהדות רוסיה שלפני מלחמת-העולם הראשונה, על ששת מיליוני נפשותיה, היתה המרכז העיקרי של החיים הרוחניים והחברתיים של העם היהודי. היה זה יישוב יהודי חפץ-חיים ושוקק חיים, רב און ומרץ, אולם ההסתה האנטישמית של הצוררים למיניהם, מדיניותה העוינת של ממשלת הצאר וחוקי ההפליה המרובים הצרו את צעדיו והכבידו על חייו.
מצב זה הכריח את יהודי רוסיה לבקש בעלי-ברית במלחמתם על זכויותיהם ועל קיומם בקרב התנועה האופוזיציונית והמהפכנית על שלוחותיה השונות.האומנם מצאו בעלי ברית נאמנים בתנועות אלו ? שאלה זו נידונה בהרחבה בספר זה.
מחבר הספר, ד"ר יצחק מאור, שחקר ודרש בעניין זה מקורות ראשונים, עדויות ספרותיות, ספרי-זכרונות, תעודות ומיסמכים, וכן הפך בעיתונות הבלתי-ליגאלית של התנועות המהפכניות והאופוזיציוניות ברוסיה הצארית, מבהיר, בלא משוא-פנים, את גישתם ויחסם של הליבראלים, הסוציאל-דימוקראטים (המנשביקים והבולשביקים) וה־ סוציאליסטים-ריבולוציונרים אל שאלת היהודים ברוסיה. מסגרתו הכרונולוגית של המחקר מקיפה את פרק הזמן משנת 1890 עד למלחמת־ העולם הראשונה (1914).
לספר צורפו עשרה נספחים, מפתח שמות ומפתח עניינים מפורטים.

ספר זה מתאר את חיי החברה היהודית בדורות שלפני החסידות וההשכלה ובזמן הסמוך לתנועות אלו בפולין, ליטא וארצות גרמניה. לנגד עינינו עוברים חיי הדורות ההם, יחסם לסביבה הנוצרית, ארגון הקהילות, סדרי המשפט, קשרי משפחה, דרכי-חינוך, ועוד. הספר נבדל משאר ספרים העוסקים באותה תקופה, בגישתו הסוציולוגית. התיאורים הכלולים בו לא באו לשם עצמם אלא לשם הבהרת הבעיות, שהחברה היהודית נתלבטה בהן בארצות גלותה. והרי הניתוח הסוציולוגי לא בא ללמד על התקופה הנדונה בלבד ; מן הנאמר כאן יש להקיש על המבנה והמוסדות של החברה המסורתית לדורותיה. המחבר, שהוא פרופסור לתולדות החברה והחינוך של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, העלה במחקר היסטורי מקורי זה את המתח בין "מסורת" ל"משבר", שהיה נטוי על הדורות ההם ושעדיין לא כלה גם מעולמנו היהודי בזמן הזה.