הספר הגדול של משחקי המחשבה - איוון מוסקוביץ (חלק 2)

במאות הסרטונים המרגשים שראינו היה תסריט פשוט: אנשים שהופרדו חוזרים להיות יחד. סוף טוב - הכול טוב. אבל במציאות, החיבוק הזה לא היה תמיד כמו בסרטונים. לפעמים היו בו זרות וריחוק. לפעמים כעס. לפעמים ריקנות או סתמיות מפתיעה. זוגות רבים גילו שלא רק שהאתגר לא נגמר ברגע שהמילואימניק חזר הביתה, הוא למעשה רק מתחיל".

מאז 7 באוקטובר מילואים ממושכים הפכו למציאות של מאות אלפי בתים בישראל. רבים אולי דמיינו שכשייגמרו המילואים ייגמרו הקשיים - אך גילו כמה מורכב לחזור להיות זוג אחרי תקופה ארוכה בנפרד, שבה כל אחד חווה מציאות שונה בתכלית ונלחם בשדה קרב משלו.

הספר שאתם מחזיקים בידכם הוא המדריך הישראלי לחזרה מהמילואים אל חיק הזוגיות והמשפחה. הוא מיועד לאנשי ונשות המילואים ולבני הזוג שנשארו בבית, ובעיקר - לשניהם יחד, במסע המשותף להבין איך ולאן הם רוצים לנווט את חייהם המשותפים מכאן והלאה. ביסודיות, במקצועיות, בהומור ובעין טובה מעניקים המחברים תובנות וכלים שיסייעו לכל זוג ברענון התקשורת הזוגית, בניקוי משקעי העבר, בהעמקת האינטימיות, בקבלת החלטות כלכליות וביכולת להכיל שינוי ותנועה ועדיין לצמוח יחד.

● איך לחזור לדבר בפתיחות אחרי חודשים של שיחות קצרות וקטועות?

● כיצד ניתן להבדיל בין פוסט־טראומה לתקופת הסתגלות למציאות?

● מהן הדרכים לחזור ולחלק בינינו את נטל הבית וההורות?

● מתי הזמן לקבל החלטה גדולה שהתבשלה בעקבות המלחמה?

סמדר מילר־לוי היא מרצה, סופרת ומורה לזוגיות ומיניות, מייסדת "קרובים - בית הספר לזוגיות".

שי אורים הוא פסיכותרפיסט, מטפל זוגי ומיני, מרצה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת חיפה וקב"ן בחטיבת הצנחנים.

מהי חמלה רדיקלית? היא אינה אהבת שוטים. היא איננה עיוורת, אלא רואה את המציאות כולה ופועלת בה בנחישות ובבהירות. היא קוראת למודעות כלפי מקורות הסבל ומזהירה מפניהם ומפני כל פעולה שנובעת מהם, ועל כן היא מחויבת לאתיקה של אי-אלימות.

הבודהיזם המעורב חברתית מתבונן בחברה, בְּמועקוֹֹת המודרניוּת, ומבקש להעניק להן מענה שבאותה מידה הוא על-זמני ורלוונטי לעת הזאת. בספר זה נרקמים מתוך כך רעיונות ופרקטיקות בודהיסטיים עם הגות ביקורתית מודרנית, לכדי קווי יסוד של אוטופיה חברתית, חינוכית ואישית. היא רלוונטית ביותר כאן ועכשיו, בישראל ובעולם, כשבּוּרוּת, סלידה והשתוקקות פועלות בעוצמה בתודעה האנושית ומתמצקות אל תוככי מוסדות החברה. הן מתבטאות בַּשגרה בנרקיסיזם ובניתוק, בפוליטיקה פופוליסטית, בתפיסות חינוכיות וטיפוליות מנוכרות, בצרכנות חסרת רסן; במה שהמחבר מאבחן כדוּקְְּהָָה החדשה: חוסר הסיפוק, המכאוב והסבל של ימינו.