גולאג: סיפורם של מחנות הריכוז הסובייטיים.
" ספר זה לא נכתב 'כדי שהדברים לא יקרו שוב', כמאמר הקלישאה. ספר זה נכתב משום שאין כמעט ספק שהם יקרו שוב "
הגולאג, מערכת מחנות הריכוז הסוביוטיים, היה מנגנון שבממדיו, בחוסר האנושיות הממוסד וברוע שלו השתווה רק לשואה.
עשרות מוליוני בני אדם נכנסו בשערי הגולאג, שהתפשט על פני כל רחבי ברית המועצות, מיליונים לא שבו. בשיאו היה הגולאג מדינה עם חוקים משלה, מנהגים משלה, ספרות משלה, פולקלור משלה, סלנג משלה ומוסר משלה.
על בסיס מסמכים שהותרו לפרסום רק לאחרונה וראיונות רבים עם ניצולים וסוהרים לשעבר, ערכה אן אפלבאום מחקר היסטורי מתועד להפליא של הגולאג - החל בשורשיו במהפכה הרוסית וכלה בעידן הגלסנוסט.
היא מתארת לפרטי פרטים את החיים באותה מדינת צללים: כיצד עבדו האסירים, מה אכלו, היכן התגוררו, איך מתו, כיצד שרדו, מתי מרדו;
מי היו הסוהרים, כיצד גויסו, מדוע קודמו ומתי חוסלו - כל זה על רקע המניעים והתהליכים הכלכליים והפוליטיים שהביאו לצמיחת הגולאג, ולבסוף להתמוטטותו.
גולאג הוא הישג אחר של כתיבה היסטורית והתמודדות מוסרית שמעמיד את מחנות הריכוז הסובייטיים במקומם הראוי:
במוקד הבנתנו את המורשת הקשה של המאה העשרים. הספר נחתם בבחינת הסוגייה המטרידה ביותר:
מדוע בזיכרון ההיסטורי של ברית המועצות לשעבר ושל המערב גם יחד נותר מאימי הגולאג רק הד עמום, ומהן ההשלכות של השיכחה וההשכחה הללו על ההווה הפוליטי והאידיאולוגי.